316 צפיות | 0 תגובות
מגיל צעיר מאוד חינכו אותי כי סקס זה דבר מאוד מלוכלך. מגיל פעוט ביותר לימדו אותי כי מגע בין אנשים אסור. אסור שיגעו בי ואסור לי לגעת באחרים, במיוחד לא בבנים. כשהייתי קטנה חינכו אותי כי הבנים הם נורא מגעילים וכדי לשכנע סיפרו לי כי יש להם צפרדעים מתות בכיסים. המחנכים הדגולים היו אימא שלי ואבא שלי.
מגיל צעיר ביותר שנאתי בנים. כשהייתי בת שש הרגתי אותם במכות. הורים לבנים בני 11-12 היו מגיעים אל ההורים שלי ומתלוננים כי השארתי סימנים על הילדים שלהם. בכיתה ז' שברתי לילד אחד את היד ובכיתה ח' שברתי לילד אחר סרגל על הראש וכל זה מפני ששני אלה ניסו לתת לי נשיקה בניגוד לרצוני.
כשהגעתי לתיכון הזהירו אותי ההורים מפני בנים. כל בוקר וכל ערב הם הזהירו אותי לא להתקרב לבנים ואם מישהו מהם מתקרב אלי, שאני אתרחק ואם הוא מתעקש, אז שאני ארביץ לו מכות ובשום פנים ואופן שלא יווצר מגע פיזי. מגיל תיכון עד גיל שש עשרה בכלל לא ידעתי כי הבנים בנויים אחרת מבנות. הייתי בטוחה כי לבנים ולבנות יש את אותו הציוד למרות שגדלתי בין שני אחים.
את המידע כי הבנים עשויים אחרת מהבנות הביאה לידיעתי האחות בתיכון בו למדתי. באתי אליה יום אחד וביקשתי שתתן לי כתובת של רופא כי אני צריכה לבצע הפלה. היא חקרה אותי מעט וסיפרתי לה כי בן אחד נישק אותי נשיקה רטובה והכניס את הלשון שלו לפה שלי ואני חוששת כי נכנסתי להריון. האחות הבינה עם איזו מטומטמת יש לה עסק וסיפרה לי בעדינות ובעזרת ציורים איך בנויים בנים ואיך בנויות בנות ואיך נכנסים להריון.
המידע עורר את סקרנותי. ניסיתי לעדכן את ההורים שלי והם כמעט קיבלו התקף לב מהידיעה כי אני יודעת. הם ניסו לשמור את המידע בסוד כדי שלא יעלו לי רעיונות לראש. אז שאלתי אותם אם זה כואב לקיים יחסי מין והם שלחו אותי לחדר למשך שבוע ימים ואסרו עלי לצאת ממנו אלא רק אם הדבר הכרחי כלומר מותר היה לי לצאת לבית הספר ולמכולת.
ראיתי כי מהם לא תבוא הישועה והתחלתי לבדוק את העניין בעצמי. אחרי שנגמר שבוע הריתוק קבעתי פגישה עם בן מבית ספר. סחבתי אותו לגן המלך החשוך בנתניה סיטי ושם הצלחתי לפתות אותו להוריד את המכנסיים ולהראות לי את הזה שלו. הסתכלתי מלאת פליאה בציוד שלו ואפילו מיששתי אותו בידים. להפתעתי זה היה בדיוק כמו שסיפרה האחות, זה גדל והתקשה. אמרתי לו יפה תודה והלכתי הביתה.
מאז שנודע להורים שלי כי אני יודעת איך עשויים בנים הם התחילו להזהיר אותי מיחסי מין. "אסור" הם הורו לי "אסור בתכלית האיסור לתת לבן להגיע לך שם למטה". "המין זה דבר מלוכלך" הסבירו לי "ונועד רק למטרות רביה" ולראיה הביאו את אימא שלי שעשתה את זה בסה"כ שלוש פעמים כל החיים שלה עם אבא שלי ונולדו לה מזה שלושה ילדים. את הבתולים הזהיר אבא שלי ז"ל תשמרי לבעלך.
מאותו זמן החלטתי כי הראשון שישכב איתי יהיה בעלי. להורים שלי היתה יומרה שאני אתחתן עם גבר פולני נחמד מבית טוב כמו שאימא שלי התחתנה, כדי שיהיה לי בעל נהדר, כמו שאבא שלי היה. לי היו רעיונות אחרים, אם הבעלים הפולניים הם כמו אבא שלי, אז אני מוכנה להתחתן עם כל אחד אחר, אפילו עם כושי, רק לא עם פולני.
אז מצאתי חבר כושי. ג'ימי שהסתובב בנתניה במדי צנחן וכומתה אדומה והיה מצבא ניגריה שעשה אימונים בישראל. התחברתי עם ג'ימי ואולי הייתי מגיעה איתו גם למיטה ולנישואים, אבל ערב אחד כשהכושי הענק הזה הלך איתי בחיבוק חם, אוהב, והדוק בעיר פגשנו את ההורים שלי שיצאו לשפצירן. הם הזדעזעו ממש שם באמצע העיר ולקחו אותי ישר הביתה כשכל הדרך הם מטיפים לי מוסר ומעדכנים אותי איזה בושות אני עושה להם. שומו שמיים כושי!!!
לא הספקתי לקבוע עם ג'ימי מועד אחר לפגישה וגם אם הייתי מספיקה, לא הייתי מגיעה כי שוב הייתי מקורקעת והפעם לחודש ימים. אז ג'ימי התאדה, ההורים שלי בלילות היו משוחחים על עתידי, נדים בראשם ושואלים אחת את השני מה יהיה בגורלי כשהם ילכו לעולמם ואני אשאר לבד ואף אחד לא יתחתן איתי כי מי יהיה מעוניין בכלל בי כשאני כל-כך מכוערת? בעיניהם תמיד הייתי מכוערת. אחרי המון זמן כשאני כבר אימא לשתי בנות, אלף מאהבים ובעל צייתן אחד הגעתי להכרה כי אני בכלל לא מכוערת, אבל זה שייך לסיפור אחר לגמרי.
המשכתי לצאת עם חתיכים ולא הגעתי עם אף אחד מהם לזיון. למדתי באורט ושם היו יחסי כוחות לא הוגנים בין בנים לבנות. בכל הבית ספר היו כחמש מאות בנות וכשלושת אלפים בנים. הבנים קיטרו והבנות עשו חיים והחליפו בני זוג כמו גרביים. אני הצטיינתי בהחלפות. בחרתי את הכי יפים והכי מקובלים. היו המון פעמים שיצאתי עם שלושה ארבעה בערב אחד.
צביקה למד אלקטרוניקה באורט ועשה טעות והתאהב בי. הוא רדף אחרי במשך חצי שנה עד שהסכמתי לצאת איתו. הזרז ליציאה עם צביקה היה אחי הצעיר ששכנע אותי לצאת איתו מסיבה מאוד טריויאלית "יש לו הונדה" אמר אחי בלהט "צאי איתו, אולי הוא יתן לי סיבוב" אז יצאתי עם צביקה.
צביקה לא היה חתיך ולא היה מקובל לפי הסטנדרטים ולא היה בו שום דבר מיוחד חוץ מההונדה. הוא היה טוב לב, צייתן שממלא אחרי רצונותי ועושה כל מה שאני מחליטה ומציית תמיד. הוא נשאר כזה מאז ועד היום. גם היום כשאנחנו גרושים, אני עדיין מפעילה אותו והוא מציית. יצאתי עם צביקה ובמקביל בשביל האקשן, יצאתי עם אחרים. לא קיפחתי אף אחד.
יום אחד התאהבתי בצביקה. אחרי שנה של בילויים איתו גיליתי כי יש לו ידיים יפות ביותר, אצבעות ארוכות ארוכות כמו של פסנתרן ושיניים צחורות וחיוך מדליק. התאהבתי עד כלות.
ערב אחד אחרי הבילוי סחבתי אותו להרי הגרינטל בנתניה ופיתיתי אותו לקיים איתי יחסי מין. התפשטנו, רוח ערב נעימה שהגיעה מהים ליטפה את גופותינו העירומות. חיבקתי אותו והתנשקתי איתו וגיליתי כי הוא לא היה אצל האחות. הוא לא ידע לאן דוחפים את האיבר. בהתחלה חשבתי כי הוא משחק איתי כשהוא ניסה לזיין אותי בטבור, אבל כשהוא הצהיר כי זה לא ילך משום שזה לא נכנס, פתאום הבנתי.
הייתי כולי רטובה ומיוחמת ולא הייתי מוכנה להפסיק, כיוונתי אותו למקום הנכון וזה נכנס בקלות. הרגשתי לפתע את הכאב המתוק ואת החולשה בכל הגוף וכולי הפכתי לג'לי. זו הייתה האורגזמה הראשונה שלי וזה היה מטריף. תוך כדי הזיון, הגעתי לעוד אחת וכשגמרתי להתנשם חשבתי על ההורים שלי ולא הבנתי למה הם אמרו כי זה אסור ומלוכלך. הגעתי למסקנה כי הם לא אוהבים אותי ולא רוצים שיהיה לי טוב, אחרת מזמן היו ממליצים לי על סקס ועל זיונים.
צביקה גמר גם הוא. לא השתמשנו באמצעי מניעה כי לא ידענו שיש כזה דבר. התנחמנו בידיעה כי אם אני אכנס להריון אז נתחתן. במשך שנתיים הזדיינתי עם צביקה ועם המנטרה כי "אם תכנסי להריון אז נתחחתן" מנטרה שהוא חזר עליה אחרי כל זיון. אז נכנסתי להריון לאחר מאמצים לא קלים, אמנם לקח לי שנה וחצי זמן ומאמצים לא מבוטלים, אבל עשיתי את זה כשאני באמצע השרות הצבאי שלי וצביקה עוד מחכה לגיוס. וכאשר הייתי בטוחה מעל לכל ספק כי אני בהריון, התחתנתי עם צביקה כי החלטתי שהראשון שמזיין אותי יהיה בעלי.
כל עוד לא היינו נשואים הזדווגנו כמו שפנים בכל מקום ובכל זמן אפשרי. ברחנו מבית הספר בשביל זה לשפת הים ולחורשות ובלבד לחוות שוב ושוב את האורגזמה. בצבא הייתי דופקת נפקדות כדי להפגש איתו בכל מיני מקומות כמו חורשות רומנטיות ושפת הים. אחרי שהתחתנו, חזר בעלי בתשובה והפסיק לזיין אותי לגמרי.
*דרך אגב, פרט חשוב מאוד. צביקה לא היה פולני בכלל. מצד האבא שלו הוא היה דור עשירי בישראל, מצד האימא שלו הוא היה עירקי. העובדה שהוא חצי עירקי נודעה להורים שלי רק אחרי שמונה שנות נישואים. גם העובדה שאני מעשנת התגלתה להם בערך באותו זמן.
ההורים שלי כמיטב המסורת הפולנית המטומטמת שנאו את אנשי עדות המזרח (שוורצע חייע) כושים, מלוכסני עיניים (סינים, יפנים וכאלה…) נכים בכל דרגה של נכות וערבים.
הם היו הורים למופת וחינכו אותי לאהבת האדם הלבן. טוב, פולנים. נו…
נכתב ע"י אתר "יחסים"
