הנרקיס מלך הביצה

נכתב במדור פינות אישיות

323 צפיות | 0 תגובות

הנרקיס מלך הביצה הסתכל לתוך המראה ומה שראה לא מצא חן בעיניו. הוא הרגיש דיכאון קל ומועקה שלא הצליח להסביר לעצמו. הוא ידע כי יש בו פוטנציאל והוא יכול להגיע ליותר ולפתע חש כי הביצה קטנה עליו והמקום צר לו. הנרקיס הרגיש כי משהו חסר לו, אבל לא ידע להסביר את הדבר לעצמו.

הוא התבונן סביב. הביצה עדיין הייתה אותה ביצה והצפרדעים קרקרו סביבו וכל הקרפדות עדיין העריצו אותו. לפתע הוא החליט כי הוא מסוגל ליותר ושאיפה חדשה נבטה בו לממש את עצמו ולהיות מישהו מסתם נרקיס מלך הביצה. הוא אמד את גודל הביצה וסיכם לעצמו כי היא לא יותר משלולית. אמנם הברחשים שזמזמו סביבו היו עדיין חבריו הטובים ביותר, השפיריות עדיין הבטיחו לו נאמנות, הצפרדעים והקרפדות העריצו אותו עדיין יותר מתמיד.

הנרקיס החליט לצאת מתוך הביצה ולחפש לעצמו ממלכה נוספת. הוא עזב את ארמונו המפואר ונעל נעלי הליכה נוחות. הניח את כתרו בצד וגם את מחלצותיו כדי שיהיה לו נוח בנדודיו ועם תרמיל ועם מקל הלך לתור אחר ממלכה חדשה. גדולה יותר ואולי מפוארת יותר ואולי גם ימצא (כך חשב) מעריצים נוספים.

לאחר כמה ימים ולילות של הליכה מאומצת הוא הגיע אל מול ההר. ההר נראה לו כמטרה מכובדת לכבוש אותה ולהמליך את עצמו כמלך ההר. הר וביצה נראו לו כהישג די מכובד. הוא התחיל את העליה המפרכת להר. הוא התאמץ ועלה. הוא הזיע נהרות של זיעה וכוחו כמעט תש כשסוף סוף מצא את עצמו על ראש ההר הטרשי והמסולע.

הוא הביט סביבו בגאווה והיה גאה בהשגו. אף אחד לא הגיע לכאן הוא אמר בקול רם. ההר הוא ממלכתי ואני נרקיס מלך ההר. הוא התיישב לנוח כאשר שמע צחוק פעמונים לצידו. הוא הביט סביבו וראה רקפת חמודה אשר הסמיקה כשמבטה פגש במבטו.

"שלום" אמר הנרקיס

"שלום גם לך" אמרה הרקפת והמשיכה לצחקק.

"מי את?" שאל הנרקיס (מוסיף אותה לקהל מעריציו)

"אני רקפת מלכת ההר והסלע, שנים אני נמצאת כאן וכמהה לחברה"

"ההר והסלע שייכים לך?"

"שנים אני נמצאת כאן, הפקעת נמצאת מתחת לסלע ואני מעליו, שמעתי כי אתה מחפש ממלכה נוספת, בוא אני מזמינה אותך להצטרף, יחד נמלוך בהר"

"מצטער, אני מחפש ממלכה לעצמי בלבד, לא אוכל להצטרף אליך" אמר הנרקיס.

הוא היה קצת נרגז על כל העבודה אשר השקיע והייתה לשוא. הנרקיס לא ידע ולא רצה לחלוק. הוא רצה את הכל לעצמו בלבד. הוא נח מעט והחליף כוח. אחר-כך אמר שלום לרקפת אשר המשיכה לצחקק וקם ופנה והלך לדרכו.

"שלום לך" הוא נפרד מהרקפת לא שוכח את נימוסיו.

"להתראות, תבוא לבקר" הרקפת קצת הצטערה כי הנרקיס משאיר אותה בבדידותה והולך לדרכו.

הנרקיס התחיל לרדת בהר. הירידה הייתה קלה יותר מהעליה ותקוות חדשות התחילו להפציע בליבו האנוכי. הוא ידע כי אי-שם יש ממלכה פנויה והיא רק ממתינה שיכבוש אותה. הערב ירד והשחר עלה כשהנרקיס הגיע לסוף הירידה. שדה זוהר בשמש השתרע לעיניו עד האופק.

השדה היה מישורי והנרקיס החליט לבדוק את הממלכה החדשה אשר מצא לפני שיצא בהכרזות. הוא סייר בשדה ומראה מרהיב של פרפרים בשלל צבעים מרחפים מעל פרחים מוזרים משך את תשומת ליבו. הנרקיס התקרב לפרחים, היו אלה פרחים בעלי גבעול זקוף ועלי גביע בצבע כתום-אדום זוהר.

"מי אתם?" שאל הנרקיס את הפרחים

הפרחים לא ענו לו. הם היו עסוקים בדו-שיח סוער עם הפרפרים ובוויכוחים ובדיונים כשהם מגישים לפרפרים הצמאים צוף מידי פעם ומנסים לשכנע אותם בצידקת משהו שהנרקיס לא הבין.

"על מה אתם מתווכחים?" הוא שאל תמה

"שב בצד ותקשיב, כשתבין אתה מוזמן להשתתף בוויכוח ולהביע את דעתך" הקול בקע מפרח קטן אשר עמד בצד.

"מי הם הפרחים האלה?" הנרקיס ניצל את העובדה שמישהו ענה לו.

"אלה? אלה הצבעונים מלכי השדה הם הבית לכל פרפר נודד אשר נתפס בימי גשם. הפרפרים נחים בין עלי הגביע שלהם כדי שלא ירטבו הכנפיים העדינות" הפרח הקטן ענה לו מהר, כדי שלא יפסיד את הוויכוח.

הנרקיס הבין כי השדה כבר לא יהיה ממלכתו ונפרד מהפרח הקטן אשר הניע את עלי כותרתו לשלום ולא זיכה את הנרקיס אפילו במבט כשהנרקיס פנה והלך לו משם.

הנרקיס חצה את השדה והגיע לחורשה. בחורשה הוא גילה כי הכלניות הן המושלות ובעלות הממלכה. הן עמדו בגושים צפופים וצבעוניים בשלל צבעים וריכלו. הן ריכלו על הכל כשהן לועסות מסטיק ומפוצצות בלונים. אל קבוצות הכלניות הצטרפו מידי פעם כרכומים אשר הביאו רכילויות חדשות וניסו לסכסך בין הקבוצות כדי שהרכילות לא תגמר לעולם.

קצת עייף וקצת שחוק מההליכה האינסופית פנה הנרקיס והמשיך בדרכו. הוא כבר היה עייף והביצה נראתה לו כממלכה לא רעה בכלל. הוא התחיל להתגעגע ולפתע לא הבין מה הניע אותו ללכת לחפש ממלכה נוספת, חדשה. הוא המשיך בנדודיו, יותר בשביל ההרפתקה מאשר למצוא ממלכה חדשה.

עייף, רעב ונואש הוא הגיע לפנות ערב לחוף הים. הוא ראה חוף זהוב, עצי דקל נעים ברוח. גלים רכים ליטפו את החול ברכות. רוח נעימה נשבה והשיבה את נפשו לאחר הליכה כה קשה ומאומצת. הוא התיישב על החוף. השעין את ראשו על שיח ירוק ונרדם.

הנרקיס ישן שינה מתוקה וחלם חלומות נעימים. בחלומו הופיעו חבריו הצפרדעים ומעריצותיו הקרפדות והפצירו בו לשוב לביצה. הביצה קרצה לו וקראה לו שישוב כי שם מקומו. שנתו הייתה חלומית ומתוקה והוא הגיע להחלטה כי יחזור לביצה כשהוא מוותר על ממלכה נוספת.

קול מתוק העיר אותו משנתו. השמש זרחה וחיממה את גופו הכואב. הוא פקח את עיניו והביט לעבר היפיפיה שאמרה בקול מלא התפעלות

"כמה שאתה דומה לי"

מעליו הביטה בו חבצלת החוף. גביע הפרח שלה לבן ובמרכזו נוצץ כתר זהב. היא הפיצה סביבה בושם משכר וניסתה לפתות את הנרקיס.

"מי את" שאל הנרקיס המום מעט. היא הייתה כל-כך יפה.

"אני חבצלת מלכת החוף ומזמן אני מחפשת מלך שיהיה לצידי ויחלוק איתי את ממלכתי"

"אני נרקיס מלך הביצה, לא אוכל להשאר לצידך" ענה לה הנרקיס בצער מה. הוא לא ידע לחלוק בדברים.

"כמובן שאתה יכול, שנינו ביחד נבנה ממלכה לתפארת" החבצלת הייתה נחושה בדעתה.

"לא. אני לא יכול ועוד היום אני חוזר לביצה"

"אתה יכול ואני מזמן מחפשת מישהו כמוך ועוד היום נתחתן"

"אני לא. ממש לא. היי שלום" הנרקיס קם ממקומו והתחיל ללכת בהליכה מהירה מנסה להתרחק כמה שיותר מחבצלת החוף האסרטיבית.

הוא הלך מהר. לא שועה אל קריאותיה לחזור ולא מתייחס לתחינותיה שישאר. הוא הלך מהר ובראשו שתי מחשבות, האחת להתרחק מהר מחבצלת החוף והשניה להגיע כמה שיותר מהר לביצה שם הוא הרגיש הכי טוב. אף אחת לא ניסתה להתחתן איתו והוא יכול היה להנות מהמעריצות בלי התחיבויות.

הוא הלך מהר והגיע לשדה שזהר בצבעי לבן וצהוב.

"הנה נסיך החלומות שלי" הוא שמע קול הסטרי.

שדה עם המון מרגניות השתרע מולו. כל המרגניות התחילו להסתער עליו ולנסות לתפוס בו לפני שיעלם. הוא הלך מהר יותר והמרגניות הלכו אחריו, הוא התחיל לרוץ, הוא רץ מהר ומהר יותר והמרגניות רצות אחריו לא מאיטות את הקצב, הנרקיס רץ והן רצות אחריו ומתחרות ביניהן ואז הוא שמע אותן קובעות תוך כדי התנשפויות, כי הראשונה שתופסת אותו, הוא יהיה שייך לה.

הוא הגביר את ריצתו לעיניו הופיעה הביצה החמימה שלו, הוא רץ מהר יותר והוא קפץ לביצה בדיוק כשחש במגע של מרגנית זריזה אשר עשתה מאמץ עילאי וכמעט השיגה אותו.

הצפרדעים קרקרו סביבו בשמחה. הקרפדות ליטפו אותו ונישקו אותו באושר. קרפדה אחת פרצה בבכי של הקלה. הברחשים זמזמו לו את הזמזומים שהוא הכיר כל-כך טוב והשפיריות ריחפו מעליו וברכו אותו לשלום. הנרקיס ידע כי הוא הגיע הביתה.

מולו השתרע שדה של מרגניות מאוכזבות מעט, הן נעו ברוח וקיוו כי יום אחד הוא יצא מהביצה ואחת מהן תצליח להשתלט עליו ולהיות שלו. הן התארגנו שם מול הביצה על שפת הנחל ונשארו בקרבת הנרקיס.

הנרקיס החליט כי לעולם לא יצא מהביצה. הוא חבש בחזרה את הכתר ונטל את השרביט והמשיך למשול בממלכה שלו וידע בוודאות דבר בטוח אחד: אין כמו בבית.

מדריכים, המלצות וסיפורי סקס נוספים שאולי יעניינו אותך

יעוץ בזוגיות?

פינות אישיות

יעוץ בזוגיות?

325 צפיות | 0 תגובות | 7 לייקים

הרבה פעמים אפשר למצוא דמיון בין עבודתי כפסיכולוג לבין מה שבלשים עושים: כשאני מאזין לסיפור, אני גם מקשיב למה שלא נאמר. כשאני משוחח עם "המתלונ/ת", עלי גם לקחת בחשבון כי…

על החושים, האהבה והזוגיות

פינות אישיות

על החושים, האהבה והזוגיות

307 צפיות | 0 תגובות | 4 לייקים

הרבה פעמים פונים אלי בשאלה: "אני מרגיש/ה שזהו, די, אין לי יותר אהבה כלפיה/ממנו. הוא/היא בן אדם מצוין, אבל… למה זה "?קורה? האם להיפרד להלן כמה שורות על מרכיב אחד…

ליזיסטרטה

פינות אישיות

ליזיסטרטה

218 צפיות | 0 תגובות | 11 לייקים

אחרי לילה מדהים ביחד וארוך, ארוך מאד אם כי חשת שהשמש הפציע בטרם עת הוא לא מתקשר למחרת וגם לא יום אחרי... ולא שבוע ואת נשארת עם המחשבות ."?והשאלות, שמסתכמות…

הדרך אל האושר

פינות אישיות

הדרך אל האושר

339 צפיות | 0 תגובות | 4 לייקים

השבוע החלטתי להביא לכם את ה"דרך אל האושר" כמובן שה"דרך אל האושר רצופה במכשולים "לא קלים .היחסים בין בנים לבנים הם עניין לא פשוט, במיוחד לאלה שעדיין בארון ישנם כמה…

סיפור אישי לקהל הגייז

פינות אישיות

סיפור אישי לקהל הגייז

247 צפיות | 0 תגובות | 9 לייקים

.שבוע טוב לכל הגולשים קודם כל לפני שאני מתחיל קיבלתי ממכם הרבה תגובות על .המדור הנ"ל ואני שמח שזה נגע גם בכם עכשיו בואו נפתח שבוע חדש עם הרבה דברים…

להתאהב ולא להתאכזב

פינות אישיות

להתאהב ולא להתאכזב

213 צפיות | 0 תגובות | 9 לייקים

.כיום בכל אהבה יש גם אכזבה ?אבל, האם ניתן להתאהב ולא להתאכזב אולי זה קצת קשה למצוא בן זוג "מושלם" אבל, קל מאוד למצוא אהבה ...ואפילו אכזבה .היום אני אתן…