340 צפיות | 0 תגובות
ישבתי לי מול המחשב. היה ליל חורף סגרירי. הייתי לבד ולא היה
לי מה לעשות. בערוצים עדיין שררה שממה ומצב רוחי היה קודר
עד קודר מאד. הייתי משועממת. חשבתי להיכנס לאיזה צ'אט
ולצ'וטט מעט ברחבי הדמיון והאשליה של הוירטואליה. בצ'אטים
כידוע כולם אבירים על סוסים לבנים דוהרים קדימה כדי להציל
נסיכות כמוני משעמום טוטלי. ואני נסיכה מאגדות יושבת מול
.מחשב בשיער פרוע וטרנינג ישן מצפה לגאולה
השעה הייתה מוקדמת ובצ'אטים היו רק ילדים שכתבו במילים
גסות והציעו הצעות מגונות שידעו עליהן רק משמועה ולא היה
להם מושג לדעתי על מה הם בכלל מדברים. אז חשבתי לכתוב
סיפור. ליל אמש היה עדיין טרי בזיכרוני ועוד עלו בי גלי תשוקה
כשזכרתי את המין הפראי שעשיתי כמעט כל הלילה, אבל הבחור
המותש שב לביתו וכנראה לא יצא ממיטתו לפחות בעשרים
וארבע השעות הקרובות. גם אני עדיין אפופת ניחוח מין ויין חשתי
בתשישות מה אבל הייתי משועממת מאד. אז לכתוב סיפור לא
.כל-כך התחשק לי
הלווו" שמעתי קול רך דובר אלי"
כדור הארץ קורא לרינה" הוסיף הקול ודיבר"
פניתי מהמחשב והיא עמדה מולי. יפה, זוהרת, גמישה, דהויה
מעט ויחד עם זאת מוכרת באופן מטריד. ידעתי שאני זוכרת
.אותה, לא זכרתי מאיפה
.מי את" שאלתי בקול מוטרד קמעה"
?"את לא זוכרת אותי "
אני זוכרת אותך בערך, את מוכרת לי מאיזה שהוא מקום" הייתי"
.אפופת ניחוחות יין ומין, התשוקה לא הרפתה ממני, הייתי הזויה
אני המציאות" היא ענתה בקול חרישי "חשבתי לחדש את"
"הקשר
הקשר נותק?" תהיתי בקול או במחשבה, לא הייתה לי שליטה"
.על עצמי
די נותק בזמן האחרון" היא אמרה בקול מוכיח. "באתי לבדוק אם"
"את עוד מעוניינת
מעוניינת במה?" שאלתי"
.מעוניינת לחדש את הקשר" ענתה המציאות בסבלנות"
?"למה לי לחדש קשר שלא נותק "
"הקשר נותק, לא שמת לב, נשאבת לעולם הוירטואלי"
אני לא" אמרתי בקול חסר ביטחון מנסה לחפש הוכחות"
.להצהרה למקרה שאתבקש
.את כן" אמרה המציאות בקול נחרץ"
ואם אני כן, אז מה? מה רע לי? המציאות היא לא כל-כך"
אטרקטיבית. המציאות היא אפורה, שגרתית, משעממת על פי
רוב, אין בה הרפתקאות, אין בה אשליות, היא לא מגשימה לי
פנטזיות היא הגיונית, יש בה מטלות ועבודה קשה, יש בה
תביעות, הכי חשוב יש בה מראה שבה אני רואה כל פעם את
?"השתקפויות חיי, למה לי לחדש קשר עם המציאות
ומה יש לך בוירטאליה למענה ניתקת קשר איתי?" שאלה"
.המציאות בהגיון
וירטואליה, יש בה כל מה שאין במציאות" הרגשתי עצמי על"
.קרקע בטוחה
.ספרי לי" בקשה המציאות בקול ענייני"
,יש בה הרבה ויותר, יש שם גברים מדהימים, יש בה רומנטיקה"
רכיבה לעבר השקיעה, סקס מדהים, שם אני יכולה להיות כל מה
שאני רוצה, לנהל בית זונות ספרותי, להעביר סיפורים, כולם
,מקשיבים, אף אחד לא מתפרץ לדברי ובכלל, ובכלל…זה נפלא
"!זה מדהים, זה, זה
.אבל, אלו רק מלים, מלים באוויר, אין בהן ממש" אמרה המציאות בקול חרישי"
כן" אמרתי "את צודקת, אבל אלו מלים שנוגעות, מפעילות את"
"החושים
?"ומה קורה אחר-כך "
"אני מנסה להעביר את זה למציאות"
…?ואז"
"זה בכלל לא ככה"
.ספרי לי" בקשה המציאות"
,במציאות, האבירים המדהימים, הם סתם, סתם רגילים ופשוטים"
והסיפורים, הם סתם סיפורים, והמין המטריף, הוא בקושי מין, ואין שום
"קשר בין המילים והסיפורים והמציאות
?"את מתכוונת לוירטואליה, שאותה את מנסה להעביר למציאות, נכון "
.כן, לזה אני מתכוונת" הודעתי נחרצות"
"במציאות, את רואה, מה את לוקחת, במציאות יש לך אפשרות לבחור"
"המציאות, לא יפה, מעיקה, לא נראית לי, אני נשארת בוירטואליה"
הודעתי למציאות ובקשתי יפה שתלך. היא הלכה, קצת נפגעת ומבטיחה
.שתחזור שנית
חלפו חודשיים. החיים באינטרנט היו מרתקים. אהבתי כל רגע. כשהיה עלי
,למלא מטלות במציאות, עשיתי את שלי, בכל זאת צריך לעשות כביסה
לנקות את הבית, לבשל, ללכת למכולת, עשיתי את כל אלו ורק חיכיתי
לרגעים הפנויים ההם, רגעים בהם עוזבים אותי לנפשי ואני מתחברת
לאינטרנט וגולשת ומגיבה בפורומים ומעבירה הודעות והצ'אטים
והאי.סי.קיו. תקופה נהדרת, מליאה, טירוף של שיכרון חושים, אופוריה
.מתמשכת
הבת הקטנה התחילה לקרוא לאינטרנט "אינפוזיה" התחילה לספר לכל מי
,שהיה מוכן לשמוע
כי אני לא מקדישה לה תשומת לב, התמלאה ברחמים עצמיים. ואני כן
הקדשתי לה תשומת לב
וכן הייתי איתה, אבל נכון שכל פעם שהיא חזרה מבית הספר, מצאה אותי
.מול המחשב
ואז, כעבור חודשיים מאותו זמן בו, הזויה שוחחתי עם המציאות, נוצר
משולש דיסהרמוני קטלני בין יופיטר אורנוס ומרס, השילוב הזה גרם
.לתקלות טכניות ומכניות שונות ומשונות, בין היתר פגע ברשת הכבלים
פתאום לא היה לי אינטרנט. לילה אחד, לפני שבועיים, הפעלתי את
המחשב, לחצתי על האייקון של אינטרנט אקספלורר, הופיע לי הודעה כי
האתר לא נמצא. בהיתי במסך, חשבתי, אולי זה דף הבית, קורה, לחצתי
.על אתרים אחרים, כלום, אותה ההודעה, האתר לא נמצא
אמרתי להם, יש תקלה, האינטרנט לא nonstop חייגתי לחברת התמיכה
עולה. "תשאירי את מספר הטלפון, איש תמיכה יחזור אליך תוך ארבע
.שעות" אמרו לי
.ארבע שעות?" הייתי המומה"
"ארבע שעות, יש הרבה פניות, זה יקח ארבע שעות"
אבל לילה עכשיו, השעה 11:00 בלילה, מי בכלל גולש באינטרנט? למה"
?"ארבע שעות
.אז מחר בבוקר" הודיע לי באדישות קול נשי משרות הלקוחות"
"שום מחר בבוקר, אני צריכה אינטרנט עכשיו"
ויכוח, אסרטיביות וקשיחות, גרמו לקול הנשי להבטיח לי כי יחזרו מיד
אלי, ברגע שאיש התמיכה הראשון יתפנה. ואכן לאחר חצי שעה, היה איש
,תמיכה סימפטי על הקו, בפיו לא היו בשורות טובות, יש תקלה ברשת
.הודיע לי, התקלה בטיפול, מחר יהיה לך אינטרנט
ומה אני אעשה בינתיים?" שאלתי אותו מאוכזבת, לא מאמינה למשמע"
.אוזני
.אולי תראי טלויזיה?" הוא הציע בידידות"
.אין כלום בטלויזיה" כעסתי עליו"
?"אולי תקראי ספר "
?"מה זה ספר "
.מחר יהיה לך אינטרנט" שמעתי בקולו קוצר רוח"
.אתה מבטיח לי?" הייתי על סף דמעות"
.אני מבטיח" הוא שמח להיפטר ממני"
סגרתי את הטלפון. משמימה ישבתי מול המחשב, השעה הייתה אחת
עשרה וחצי בלילה ולי לא
.היה מה לעשות. שוב ושוב ניסיתי, אולי, בכל זאת זה יעלה, לא עלה
ניסיתי לקרוא, לא הצלחתי, המילים היו מילים, אבל הדף היה מנייר ולא
מסך מבריק של מחשב, ניסיתי לראות טלויזיה, אך הערוצים לא הציעו
שום דבר מרתק. בשעה ארבע לפנות בוקר, ניסיתי שוב את המחשב, לא
.עלה שם כלום. נרדמתי
אפופת שינה, מוקדם בבוקר, הפעלתי את המחשב, כלום. ופתאום כל-כך
הייתי צריכה אותו, לא הבנתי איך אפשר להסתדר בלי. לא הבנתי איך
.אפשר לחיות בלי, האינטרנט
.ואז התחילו ייסורי הגמילה
פקידות שרות nonstop זה התחיל באין ספור טלפונים שהרמתי לחברת
הלקוחות, זיהו את קולי, התשובה הייתה אחידה, יש תקלה ברשת, אין צפי
,מתי זה יעלה. התחננתי בפני אנשי התמיכה שיחזירו לי אותו, בקשתי יפה
והם ענו לי את אותה התשובה. בשלב מסוים התחילו להעביר אותי לאנשי
,התמיכה עצמם, ישנו שם אחד שניסה לתמוך בי נפשית ולהקל על ייסורי
הוא אמר לי כי אני לא לבד, יש עוד אנשים במצבי, אמר לי כי גם לו אין
אינטרנט והוא מבין אותי, מתקנים את התקלה. אבל אין צפי מתי התקלה
תתוקן. לאחר שלושה ימים נוספים, המשכתי להציק לכל מי שהיה מוכן
לשמוע, סיפור ייסורי הגיע לערד, לאימא שלי ולכל חברותיה שתמהו
ושאלו מה זה בכלל אינטרנט? נוספו לכך גם ייסורי גמילה פיזיים, הרעד
בידיים למשל, האצבעות הכמהות להקיש על המקלדת, את הבעיה הזאת די
פתרתי ע"י כך שהקלדתי סיפורים לוורד, העצבים והרעד הפנימי. רק מי
.שהיה מכור ועבר גמילה יוכל להבין זאת
זו הגמילה הכי קשה שעברתי. פעם נגמלתי משוקולד. היה די קשה, אבל
היום השוקולד לא חסר לי. פעם גם נגמלתי מסיגריות, חודש וחצי לא
עישנתי, היה קשה, אבל עשיתי זאת, כן חזרתי לעשן, כי הוכחתי לעצמי
שתמיד אוכל להפסיק. נגמלתי אפילו מהסדרות והסרטים בכיכובו של
לורנצו לאמס, פעם הייתי רואה אותם שוב ושוב, אבל לאחר שקיבלתי את
האינטרנט בכבלים, נגמלתי מהסרטים והסדרות בכיכובו, אפילו ללא
.תופעות לואי
וכעת זה. זה כל-כך קשה. שבוע נוראי חלף עלי, מידי פעם האינטרנט היה
עולה לשעה שעתיים ומתאדה שוב. הספקתי פה ושם להעביר הודעה
לפורום זה או אחר, הספקתי חטופות
.לתקשר באי.סי. קיו. וזה היה מתנתק תוך כדי השיחה
ביום שישי בסוף השבוע הראשון להיותי נטולת אינטרנט, לא ראיתי את
עצמי עוברת שבת בלי. ילדה יפה ומתחשבת, משתתפת בסבלותי, הזמינה
אותי להתארח אצלה ברמלה ולגלוש באינטרנט שלה עד כלות. התארחתי
,אצלה, גלשתי שישי-שבת והטענתי את המצברים. השבת הסתיימה
במוצאי שבת חזרתי הביתה וגיליתי שהוא מחכה לי, האינטרנט. שמחתי
.לשובו
,גלשתי כל הלילה, עד שהפציע בוקר חדש, בשעה שבע בבוקר יום ראשון
הוא נעלם. בלי להשאיר כתובת ומיקוד, בלי אפשרות לאתר אותו. שבוע
.חדש נטול אינטרנט התחיל
ואז היא הופיעה שוב, המציאות. היא הביטה לי עמוק בעיניים, היא חייכה
?"אלי את חיוכה המפתה, היא שאלה שוב, "רוצה לחדש קשר
.הבטתי בה, שקלתי, היא נתנה לי זמן לחשוב
יצאתי החוצה. ראיתי כי החרציות פורחות בשדות, האביב כבר כאן. ירדתי
.לים. הים רבץ מולי כמו חיה אדירה ונושמת. הים היה רגוע, כחול ועמוק
החול היה זהוב ונקי. הרהרתי בחיי. ערכתי השוואה בין החיים באינטרנט
.והחיים במציאות
במציאות יש יותר, אין ספק. גיליתי את הטלפון. חברים התקשרו אלי
ושוחחנו, ממש שוחחנו, מכיוון שלא היה לי את האינטרנט, הייתה לי
סבלנות לדבר ולשמוע. חברים חידשו קשר, פתאום התפכחתי. גיליתי כי
התמכרתי למילים, מילים, מילים. במחשבה מציאותית, האנשים באינטרנט
,הם אשליה, כן כולם הכי טובים בסקס למשל, הבטחות, גירוי הדמיון
,והסקס הכי טוב שהיה לי פעם, אחד מהם שהבאתי לחיי המציאותיים
,התגלה כאכזבה קשה. לפי הסיפורים וההבטחות, ציפיתי למשהו מדהים
.במציאות, זה היה פחות מאפס, הייתי צריכה את המציאות כדי להיווכח
,גיליתי כי אם אין לי אינטרנט, לא מתקשרים אלי החברים מהאייסי
למרות שלכולם יש את מס' הטלפון שלי, אני מבחינתם מחוקה. אם אין לי
אינטרנט, אני לא קיימת. עבור החברים מהאייסי, אני קיימת כמו עליסה
בחלומו של המלך האדום, ברגע שהמלך מתעורר, עליסה נעלמת. ברגע
.שהאינטרנט נעלם, אני איננה
חזרתי למציאות. היא נראתה לי יפה וזוהרת, היא הבטיחה כי היא קיימת
.תמיד, לא נעלמת אף פעם ואין צורך באנשי תמיכה שיתקנו בה תקלות
החיים נראים מאד טוב במציאות, לאשליות, יש כמה סדרות טלויזיה שלא
נעלמות, גם אם הן נפרדות לזמן מה הן חוזרות, עכשיו יש את ,"החשיפה
לצפון",, את, "אחיות" "חברים" ו"אי-אר", אפשר להעביר את הלילה
.בכייף, דלת אחת נסגרת ודלת אחרת נפתחת
האינטרנט עדיין דופק נפקדות. הוא כבר לא חסר לי כל-כך. מצאתי תחומי
עניין אחרים, ספר שלקחתי מהסיפריה, לימד אותי איך לחזור לגלגולים
קודמים, חזרתי ששים שנה אחורנית וגיליתי כי הייתי איכרה בפולין
וטבעתי במאגר מים בגיל שבע-עשרה, קצת התאכזבתי מהעניין, כל-כך
,קיויתי להיות מלכה מצריה או נסיכה תיילנדית, אבל אני ממשיכה לנסות
אולי יתמזל מזלי בגלגולים קודמים יותר, גם אם יתקנו את התקלה הבלתי
נגמרת ברשת, לא חושבת שאתמכר שנית, נגעתי במציאות וגיליתי כי היא
יפה, אקדיש לאינטרנט בערך שעתיים שלוש במשך כל היממה, אבל לא
אפרד שוב מהמציאות, החיים בסך הכל מאד יפים ואין טעם לעבור אותם
,מול מסך מחשב צבעוני ומילים יפות ונוגעות, לא משנה כמה המילים יפות
.הן בסך הכל מילים, מילים, מילים
רינה
נכתב ע"י אתר "יחסים"
