384 צפיות | 0 תגובות
,אמרתי לאבי בעברית שאם הבחורה שלפנינו שאגב נראתה לא רע בכלל
תקנה כרטיס למפלי המים אני אסע לשם ואם לא אזי אסע
לאינדיאנים, זה יהיה מאין סימן עבורי. לא הספקתי לסיים את
המשפט והבחורה הסתובבה שואלת אותי אם אני מתכוון לנסוע למפלי
המים. הייתי המום ושאלתי אותה אם היא מדברת עברית. היא ענתה
שלא, ששמה דירה, היא מאוסטריה, היא מתכוונת לנסוע למפלים,
היא שמעה אותנו אומרים את שם המפלים ומכיוון שהיא מחפשת חברה
לנסיעה היא תשמח אם נצטרף אליה. עניתי לה שחבריי ממשיכים אבל
אני מוכן להיענות להזמנה.
קניתי כרטיס נסיעה, נפרדתי מליאת ואילן מבטיח להם שגם אני
אחצה את הגבול בעוד כשבוע-שבועיים ונחזור ונפגש. שילבתי ידי
בידה של דירה ויצאתי להרפתקה חדשה.
עלינו דירה ואני לאוטובוס הנוסע למפלים, התיישבנו ליד החלון
והשקפנו החוצה. ישבנו כך שותקים, נבוכים, לא ממש מבינים מה
ואיך קרה כאן. מה פתאום אנחנו שנינו יושבים יחד. אין לי ספק
שגם דירה חשה במין מחויבות משונה. עלו בי הרהורי חרטה על
ההחלטה המהירה שנלקחה אולי בטרם עת. דבר הוביל לדבר והתחלתי
מגלגל תסריטים שונים ומשונים בראשי תוך שאני מניח הנחת יסוד
שגם דירה מרגישה כמוני. ראשי קדח ממחשבות איך לשחרר את עצמי
מההתקשרות הזו, הרי אני אוהב לטייל לבד. חשבתי גם מחשבות
טובות על איך דירה הופכת ללבבית, נעימה, נחמדה, סקסית, חיית
מין טורפת. אבל זה לא עזר. האוטובוס יצא לדרכו ובמבט מהיר
.לדירה יכולתי לומר במפורש שהיא לא חיית מין ובטח לא סקסית
דירה אפילו לא הייתה יפה. היא הייתה סתם אחת. גובה כ-1.70
מטר, שיער בלונדיני דליל עד הכתפיים, לא ממש מסורקת, חזה קטן
שנבלע תחת השמלה השחורה הפשוטה שלבשה ואם הסתכלת בה מאחור
כשהיא עומדת יכולה להבחין שהיא פשוט ישרה, לא היו לה קימורי
גוף בכלל, לא לטובה ולא לרעה. כמו שכבר אמרתי פעם, לכל אחד
יש לפחות איבר אחד בגוף שהוא מדהים ואצל דירה אלה היו
,העיניים. היו לה עיניים כחולות בהירות שהקרינו נינוחות
שלווה, חום, רכות, אהבה והמון טוב. העיניים שלה שבו אותי
והחלטתי להתרכז בהם, רק בהם. נעצתי עיני בעיניה והתחלתי שיחת
.חולין על הטיול שלי, שלה ובכלל
באופן מפתיע השיחה החלה לקלוח ודירה החלה "ללבוש" מעטה נחמדות
שלא צפיתי. התפנית הזו דרבנה אותי להמשיך את השיחה ותוך זמן
,קצר היינו שקועים בשיחה מרתקת על כל נושא בעולם, מצחקקים
נדהמים, מרותקים זה לזה. מדי פעם גם נשלחה יד מצד זה או מצד
.זה והונחה ברישול על בן השיחה כאילו להסב את תשומת ליבו
בתום שלוש שעות הנסיעה כבר ידענו כמעט כל מה שיש לדעת זה על
.זה ודירה לא נראתה לי עוד סתם אחת אלא כמישהי מיוחדת במינה
,לבבית, נחמדה, נעימה, ידענית, צחקנית, מעניינת, מרתקת
בקיצור מיוחדת. השינוי לטובה דחק הצידה כל מחשבה לברוח
ובמקום זאת השתלטה עלי מחשבה איך לנצל את המצב ולהפיק את
.המרב מהנתון
.ירדנו מהאוטובוס צועדים לכיוון הכפר, מבקשים הדרכה ליעדנו
.עלינו בשביל לתוך יער הגשם שומעים כבר ברקע את קול המפלים
השיחה המדהימה שקלחה בייננו פסקה ושנינו שאפנו את המראות
היפיפיים. זו הייתה הפעם הראשונה שאני עוזב את אזור החוף
ועולה להר וליערות הגשם. הג'ונגל הסבוך בגווני הירוק שלו
,השרו אוירה מיוחדת. זו הייתה מין תחושה של צלילה, חוסר משקל
ריחוף. נעצרתי רגע מביט בדירה מתרחקת ממני. היא באמת בחורה
ישרה במלוא מובן המילה. אין לה תחת בכלל, אין לה ציצים אבל
.היא נחמדה וחמודה. הצטרפתי אליה והתעניינתי בחוויות שלה
דירה אמרה שהג'ונגל מדהים ביופיו והיא מרגישה כאילו היא על
הירח. התוכים, התוכנים, הפרפרים והציפורים שעפו סביבנו רק
חיזקו בנו את ההרגשה שנטשנו את כדור הארץ. המשכנו במעלה
השביל עד לפסגתה של גבעה קטנה ואז נפרס למרגלותינו עמק ירוק
ורחב ידיים מוקף בגבעות לא גבוהות מכל עבר. כל הגבעות היו
מכוסות בעצים גבוהים מאוד ולעומתם העמק היה מכוסה בצמחיה
נמוכה וירוקה. המחזה היה מדהים!!! המחשבה הראשונה שעלתה
במוחו של סוטה כמוני הייתה "איזה כיף להזדיין בעמק שכזה". כל
כך רציתי להיות פה עכשיו עם שרון או פיה או קלאודיה או ברוס
או אפילו ליאת, למה דווקא דירה?! שוב הסתכלתי עליה מנסה לנחש
מה עובר בראשה. האם היא כמוני חושבת להתגלגל ולהשתגל בעשב
הרך בין השיחים בעמק? האם גם היא מבכה את מר גורלה שנתקעה
דווקא עם חושם כמוני במקום רומנטי ומלהיב זה? האם באמת מלהיב
אותה הנוף או שמא היא עסוקה יותר בלמחות את הזיעה מפניה
ולהכות ביתושים על עורפה? כל השאלות האלו התערבבו לי עם
השאלות ששאלתי אני את עצמי: האם אני באמת לא נמשך אליה? ואם
הייתה מציעה לי, הייתי מסכים? ואיך זה בכל זאת לתנות איתה
?אהבים? האם היא באמת כל כך נוראית
שאפתי מלוא ראותי אויר צלול ונתתי לעצמי תשובות. נכון, היא לא
מושכת אותי. כן, הייתי בכל זאת שמח להשתגל איתה. אני מניח
שמתחת לחזות המיובשת שלה היא בכל זאת חיית מין מטורפת ויש לי
.המון מה ללמוד ממנה וגם אם לא, זו יכולה להיות חוויה נעימה
לא, היא לא נוראית בכלל, נהפוך הוא היא חמודה ולבבית וזה
יותר חשוב. לבסוף, כן, היא חושבת כמוני ומחכה שאבצע את הצעד
!!!הראשון אבל אני מתבייש
המשכנו בשביל היורד וחצינו את העמק עד למעבר צר בין שני נקיקי
סלע. מיד אחרי המעבר נגלה לנו חניון קמפינג מאוכלס במספר
צעירים כשביניהם מסתובבים מקומיים המוכרים ממרכולתם. אחד
החברה ברך אותנו לשלום ושאל אם הגענו לצפות במפלים. לאחר
שענינו הוא סימן לנו בידו את הכיוון וחזר לעיסוקיו. פנינו
ליעדנו ומיד כשיצאנו מהסבך נעתקו המילים מפינו. לפנינו היה
קומפלקס של שבעה מפלים מעורבבים זה בזה. שלושה נחלים שונים
זרמו לצומת וסלעי הגיר יצרו גשרים ומעברים טבעיים מוקפים
בצמחייה עבותה. המים היו צלולים וכחולים, קרני השמש ורסס
המים הניתזים יצרו אינסוף קשתות בשלל גוונים. צחוקם ולהגם של
הילדים המקומיים נבלע בשאון המים הזורמים ובקיצור המחזה היה
.מלהיב
לא היססתי רגע ופשטתי את חולצתי מניח אותה יחד עם הסנדלים על
התרמיל בצד וצללתי למים הזכים. הכפור חדר לעצמותיי ולרגע
חשבתי שאני עומד לחטוף שבץ אבל התאוששתי וברצף תנועות נמרצות
חידשתי את זרימת הדם לאברי והתחממתי. קראתי לדירה להצטרף
למים "הנעימים" אולם היא סירבה בתירוץ שאין לה בגד ים. "בגד
ים?! בשביל מה צריך בגד ים?!" שאלתי בהקנטה, "אני לא זוכר
שהאוסטרים ידועים כאומה של ביישנים, קדימה התפשטי וקפצי
למים" ספק פקדתי ספק שכנעתי. ראיתי שהמילים, החום ורסס המים
מתחילים להשפיע עליה וההתלבטות קשה. כבר התחלתי לדמיין איך
נראה החזה השטוח שלה, מה גודל הפטמות ואיך אני מנצל את המצב
.כשדירה פשטה את התחתונים וצעדה עם השמלה ישר לתוך המים
התקרבתי אליה והדבקתי לה נשיקה במצח "כל הכבוד!" דירה הביטה
בי במבט שואל, לא מבינה מה אני רוצה ממנה. היא התעלמה ממני
ופנתה לשחות מעט במים הקרירים. אני מצידי התחלתי להתגלש
.במפלים סוחף אחרי את כל ילדי הכפר בקריאות שימחה אינדיאניות
יצאנו מהמים, דירה ואני, ונשכבנו על אחד הסלעים מפקירים
גופינו לשמש. דרך בד השמלה הרטוב יכולתי להבחין בשדיה הקטנים
ובפטמותיה הגדולות של דירה. המחזה היה מרתק, כמעט כל שטח השד
היה עטרה ופטמה זקורה בגאון מהמים הקרים. נעצתי מבטים בפטמות
הגדולות שעמדו זקורות, מנסות להגיע לשמש במרומים. השמלה
הרטובה דבקה לגופה של דירה מדגישה את ירכיה, קו מפשעתה
והחריץ החשוף מתחתונים. למזלי עדיין הייתי תחת השפעת המים
הקרים ולא הצגתי סימני התלהבות גבריים טיפוסיים. עדיין
.יכולתי לשלוט בעצמי ולהפגין נימוסים אירופיים מאופקים
התיישבתי לידה מנסה להרחיק את המחשבות הטורדניות. הרי היא
בכלל לא מושכת בעיני. כשהיא שוכבת על הגב החזה שלה נראה כמו
.שלי ומאחור היא נראית כמו קרש, ובכלל איזו שמלה היא לובשת
לא עזר לי דבר. ככל שניסיתי לדחוק את מחשבות הזימה מראשי, כך
הן גברו. ראיתי עצמי רוכן מעל דירה בעודה שוכבת רטובה על
הסלע, נועץ מבט ממושך בעיניה הכחולות כצבע המים ואז נושק
קלות לפטמתה הימנית הזקורה. דירה מקשיתה את גבה בהנאה ומביאה
.לפי את פטמתה השניה שנבלעת מייד במציצה ארוכה בין שפתי
.כתפיות שמלתה של דירה מופשלות וחזה השטוח והלבן חשוף לשמש
שתי פטמות וורודות וענקיות מוקפות בעטרות וורודות וענקיות
יותר, עומדות זקורות, מגרות, מתגרות. חצאית השמלה השחורה
מופשלת מעל ירכיה הלבנות חושפת את פתח אהבתה, המאותר בשער
ערווה בהיר, לשמש ורוח הצוהריים. לרגע אני מתענג על המראה
וכבר שולח לשון זריזה וארוכה לפשק את שפתותיה ולטעום מיצי
,אהבתה. דירה רועדת כמעה בעוד לשוני חודרת, מדגדגת, מלטפת
"?חוקרת "אתה בא או נשאר
פקחתי עיניים בבהלה. הנסיעות הארוכות, השחייה ושמש הצוהריים
הרדימו אותי ושיחקו במוחי. דירה עמדה מעליי שואלת שוב אם אני
בא לאכול משהו או נשאר כאן. על פניה היה מין חיוך מסתורי שלא
.היה מובן לי. הצלחתי לגמגם שכן, אני בא, רק שתחכה רגע
התיישבתי ואז הבנתי על מה ולמה החיוך של דירה. החלום הרטוב
שלי תבע מהגוף שלי לשתף פעולה וזקפה חביבה התפתחה לה ללא
תאום או בקשת רשות. זה יכול להיות לא נורא בכלל אלא שבגלל
התנוחה שלי, העדר התחתונים ומכנס הפוטר שלבשתי, מצאה לה
,זקפתי דרך לשחרר ולהציג עצמה בגאון לכל נוכח. האדמתי במבוכה
כיסיתי את הזקפה שנעלמה מייד וקמתי להצטרף לדירה. מעניין אם
גם ה"מונה ליזה" ראתה "בולבולון" שובב מתמרד ומבצבץ ולכן
.חייכה
ירדנו דירה ואני לכיוון אזור הקמפינג וישבנו לאכול. תוך כדי
ארוחה המשכנו לפטפט ושוב הכל נראה נפלא בעיני. בכל פעם
שהבחורה הזו פותחת את פיה, היא מפיקה מרגליות, זה בפרוש
תענוג. גם הגילוי המדהים שאני נמשך לבחורה בכלל לא בגלל
המראה שלה ריגש אותי. תמיד חשבתי שלא תהיה לי בעיה עם בחורה
.יפה וטיפשה אבל כן תהיה לי בעיה עם בחורה חכמה ומכוערת
,שמחתי לגלות שטעיתי. המשכתי להנהן בראשי לדירה, משלב ההא
ההא מדי פעם ואילו מוחי חזר לפנטזיה על הסלע, בשמש כשגופה
החיוור חשוף ועורג למגע, ליטוף, נשיקה. הסתכלתי בשפתיה
,מתנועעות ודמיינתי אותן מרפרפות על גופי, נוגעות לא נוגעות
מנשקות את דרכן מטה, מטה לאזור חלצי עד שחובקות הן את
זכרותי. נעצתי מבט באוזנה, מדמיין עצמי נושף שם, תוחב לשון
חמה, רטובה וסקרנית, נוגס קלות בתנוך אוזנה ולוחש מילות אהבה
בעוד היא מפליטה גניחות ואנקות תאווה. דירה שוב עצרה את
דמיוני כששאלה מתי אני מתכוון לחזור לעיר. עניתי לה שהמקום
הזה מדהים מדי לדעתי מכדי שאשאר פה רק יום אחד ואני מתכוון
לבלות לפחות לילה אחד כאן. הזמנתי אותה להישאר אבל היא טענה
שאינה מאורגנת לכך. כמובן שהצעתי לה לחלוק איתי את הערסל
ומשחת השיניים, יותר מזה לא צריך. אבל דירה כבר החליטה. חבל
.אמרתי בלי להוסיף והשארתי סימן שאלה גדול בעיניה
עלינו חזרה למפלים ואני שבתי להשתעשע עם הילדים בעוד דירה
שולפת בלוק ציור מתיקה וסט צבעי מים. היא התיישבה על סלע
והחלה מציירת. היא ישבה שם זקופה, מרוכזת ואור השמש מצהיב את
שיער הבלונד שלה עוד יותר. פתאום אחרי שכבר הכרתי אותה מעט
.היא נראתה לי יפה. טוב נו, לא ממש, ממש יפה אבל בכל זאת יפה
יצאתי מהמים וחזרתי לסלע עליו השתרענו קודם. כעת איש לא
הפריע לי. התבוננתי בדירה המציירת וחזרתי לדמיונות הפרועים
שלי. בעוד המחשבות שלי מממשות את תאוותי למשגל לוהט על סלע
לוהט ביום קיץ לוהט בלב יער שקט עזרתי לעצמי בהעברת התחושות
הפיזיות עד לפורקן שהגיע בדיוק כשדירה סיימה את הציור וניגשה
."אלי. "אני חייבת לזוז האוטובוס חזרה עובר בכביש עוד מעט
ליוויתי את דירה חזרה לכביש מנסה להגדיר לעצמי האם טוב שכך
או לא, האם יכול היה לקרוא משהו בינינו או לא, האם היא בכלל
מעונינת או לא. כשהגענו נזכרתי בציור וביקשתי לראות אותו אבל
דירה סירבה ואני שלא הבנתי למה לחצתי עליה. היא נשברה לבסוף
וכשהוציאה אותו כבר אפשר היה להבחין באוטובוס המתקרב. הציור
,היה מקסים, היא בהחלט הצליחה להכניס פנימה את הכל. את הסבך
את המים הצלולים ואת הזרם השוצף, את חום היום והלחות, את יער
הגשם ברקע על שלל החיות שבו ועוד משהו. התבוננתי טוב לנסות
להבין מה עוד יש בתמונה שמטריד את מנוחתי וראיתי זוג מתעלס
על סלע. נתזי המים מתערבבים בזיעתם על גופם הרטוב, ענפי
העצים מצלים ומגינים עליהם מהשמש וממבטי סקרנים והמים, המים
זורמים. הרמתי את עיני לפגוש את מבטה של דירה. לא חייכתי, רק
הסתכלתי. הייתי המום, הבחורה הצליחה לראות ישר דרך עיני
ולתוך מוחי או שמא הייתי זה אני שראה דרך עיניה את שמסתובב
בראשה, ראה ולא עשה! "אולי בכל זאת?" שמעתי עצמי
אומר. "עכשיו כבר מאוחר" אמרה, החזירה התמונה למקומה, נשקה
.לי נשיקה ארוכה, עלתה לאוטובוס שנעצר ונעלמה
כל הדרך חזרה לאזור הקמפינג חשבתי איפה טעיתי, מה הייתי צריך
לעשות ולא עשיתי, איך הייתי צריך להתנהג ומה היה קורה
אילו חשבתי גם מה עלי לעשות עכשיו. האם לרוץ ולתפוס
טרמפים בעקבותיה, האם לחכות לבוקר לאוטובוס הבא ולנסות למצוא
אותה או שמא עלי להבין, להפנים ולהמשיך הלאה? הגעתי לערסל
שלי וגיליתי שקבוצה של שוויצרים קולניים הקימו ארבעה אוהלים
קטנים ישר מולי וכיוון שלא היה לי מצברוח להתחבר החלטתי
.לעלות חזרה למפלים
עמדתי על שפת המפל לבד. הערב כבר ירד והשמיים נמלאו כוכבים
לרוב. סערת ברקים הוסיפה נופך מיסטי למעמד ואני צעקתי
.לשמיים. החלטתי לשים את החוויה האחרונה מאחורי ולהמשיך הלאה
הענף לידי התנועע לאשר לי את המחשבה הזו. בברק הבא שהאיר את
השמיים ראיתי שהענף הוא בעצם נחש ואפילו גדול. הרגשתי כמו
אדם בגן העדן וירדתי לאזור הקמפינג, אולי יתמזל מזלי ואני
."אמצא לי "חווה
נכתב ע"י אתר "יחסים"
