נקיונות לפסח

נכתב במדור פינות אישיות

10 צפיות | 0 תגובות

"מותק" אמרתי לעוללית בקול רך "מותק בואי נוותר על הבלגנים ונעשה את הניקיון כמו כל שבוע, אין לי כוח לניקיונות פסח"

"לא!!!" היא הצהירה בהדגשה ועיניה היפות רושפות אש "לא!!! אנחנו נעשה ניקיון יסודי כמו כולם וכמו כל פסח"

כל הניסיונות שלי להניע אותה מזה עלו בתוהו. היא רוצה להרגיש את החג וכמובן לעשות את הבלגן הקבוע בבית כמו כל שנה מאז שהיא למדה לדבר ובמעון הגננות לימדו אותה על נקיונות לפסח והכשרת המקום כשהגעילו את כלי האוכל מפלסטיק וארוחת ליל סדר מאולתרת בה התבקשתי לשלוח עם הילדה מצה וביצה קשה וכמה עלים של חסה.

נאנחתי אנחה עמוקה של מין "אוחחחחחח" ממושך כזה של פולניה עייפה שמקבלת על עצמה את רוע הגזירה ושירכתי דרכי לסופר השכונתי לקנות את מוצרי הניקיון. דווקא יש לי בבית, אבל מותחלים. בגלל שזה פסח, צריך לפתוח אריזות חדשות כי אחרת העוללית לא תרגיש את החג.

שמתי בעגלה אקונומיקה בניחוח לימון וחומר לריצפה בניחוח פרחים. לדעתי זה מספיק, אבל כשהסתכלתי מסביב, ראיתי עגלות גדושות עד למעלה. אז הוספתי מנקה אסלות בניחוח סחלבים ומטהרי אוויר בניחוחות פרחי בר, פוליש בניחוח לא מזוהה ושמפו לכלים בניחוח תפוח וסמרטוטים חדשים לשטיפת רצפות וסמרטוטים לניגוב אבק וחבילת וופלים מצופים שוקולד של מנעמים שעדיין חמץ, אבל הייתי צריכה פיצוי לעבודה הקשה שאני עומדת לעשות. העגלה עדיין לא הייתה מלאה, אבל נמאס לי וניגשתי לקופה.

חזרתי הביתה ופרקתי את התכולה מול עיניה הבוחנות של העוללית. "למה קנית וופלים מצופים?" היא צעקה עלי "את לא יודעת שזה משמין?"

"קניתי בשבילי לא בשבילך, אני צריכה פיצוי על הוצאת כל האנרגיה הזאת" התרסתי מולה.

"אבל את יודעת שגם אני אוכלת כשהם נמצאים בבית"

"אני יודעת ואני מצטערת, אבל קניתי רק חבילה אחת ואת הקלוריות נשרוף בעבודות ניקיון"

היא רטנה משהו לא ברור והלכה לשחק במחשב. אני רטנתי משהו לא ברור והדלקתי את הטלוויזיה. ככה ישבנו שקועות כל אחת בעיסוקה היא, עד שעבר המצב רוח המחורבן שנגרם על ידי חבילת וופלים מצופים ואז היא שאלה מתי נתחיל בפרוייקט הניקיונות.

"מחר מהבוקר" הבטחתי לה את הבטחת הבטלנים והעצלים ואלה שלא ממש אוהבים לעבוד.

"טוב, אבל באמת נתחיל"

למחרת קמנו די מוקדם. אני התעוררתי בתשע וחצי והעוללית התעוררה באחת עשרה. עד שהתארגנו למציאות ועד שאכלנו ארוחת בוקר ועד… ועד… כבר היה מאוחר אחה"צ והחלטנו כי מחר נתחיל לעבוד. בסופו של דבר, ארבעה ימים לפני הסדר התחלנו את העבודה.

אם מישהו חשב שהעבדות בוטלה כשמשה הוציא אותנו ממצריים, אז הוא טועה טעות חמורה. לא!!! אנחנו היינו עבדים במצריים ועדיין ממשיכים את מסורת העבדות עד עצם היום הזה. אני ממש לא מבינה, למה בפסח צריך להפוך את הבית ולהוציא כל מיני דברים מהבויידם? הם היו מונחים שם שנים והם גם יחזרו לשם לעוד שנה אחת, אז למה? למען השם למה?

אני מבינה שצריך לכבס את הווילונות. אני עושה את זה בלאו הכי כל חודש בערך. אני מבינה שצריך לשטוף את הרצפות, גם את זה אני עושה כל שבוע. אבל למה צריך להוריד את המזוודות מהבויידם ולבדוק מה יש שם בפנים? הורדנו את המזוודות שמשמשות כלי איכסון לכל מיני חפצי אמנות ובגדים ישנים. הוצאנו את התכולה. העוללית ביקשה לזרוק את הבגדים, אני התנגדתי. אמרתי לה כי אני אתרום אותם. הם חדשים לגמרי, יש שם כאלה עוד עם התוויות. את "חפצי האמנות" קיבלתי כמתנות לכל מיני אירועים, אז מה אם הם לא בשימוש? אולי פעם אני כן אצטרך אותם? מה? אני אלך לקנות חדשים?

היו שם פסלים של חסידות וברבורים ונשר מעץ. היו שם כל מיני חפצים עשויים מזכוכית כמו למשל סביבון ממולא בנוזל צבעוני. היה שם שלט עם השמות שלי ושל בעלי לשעבר שכבר לא בתוקף, אבל השלט מאוד יפה. היו שם ספרים לתינוקות וספרים לפעוטים, לא חבל לזרוק? היה שם מכשיר טלפון עם חוגה, היום כבר לא מייצרים כאלה, היה שם מכתב בכתב ידו של משה שרת שפעם לפני חמש עשרה שנה אבא שלי ז"ל ביקש ממני לבדוק אם איזה מוזיאון מעוניין ואני הבטחתי לבדוק ועדיין לא הגעתי לזה. היו שם מכתבי אהבה של בעלי אלי מאז אותה תקופה שהיינו חברים, והיו שם עוד המון דברים שקנו לי לכל מיני אירועים כמו צלחות הגשה דקורטיביות ותמונות ועוד המון דברים שהחזרתי בחזרה למזוודות ולבויידם.

בינתיים, בעוד אני שקועה בנוסטלגיה, הוציאה העוללית את כל הבגדים מהארון וסתמה את חדר השינה שלי. את שלי, לא את שלה. לא הצלחתי להכנס לחדר. הוא היה מלא עד התקרה בבגדים. אחרי שגמרתי להתעטש והתאוששתי, שאלתי אותה למה למען השם היא הוציאה את כל הבגדים בבת אחת? "כדי למיין ולאוורר ולקפל" היא ענתה.

"כשתגמרי תודיעי לי" אמרתי לה והלכתי למטבח להוציא את התכולה של ארונות המטבח, כדי לנקות את הארונות וגם לעשות ספירת מלאי ממה שנמצא שם.

להוציא את התכולה זה קל. המטבח שלי נראה כאילו עברה עליו רעידת אדמה קשה. כל שטח פנוי היה מלא בכלים ומוצרים. אחרי שניקיתי את הארונות החלטתי שאני אבדוק מה אני לא צריכה ואזרוק את זה. קל להחליט, קשה לבצע.

יש לי איזה מאתיים צלחות שלא יכולתי לוותר אפילו על אחת מהן. יש לי איזה שלוש מאות פריטי סכו"ם שאני צריכה אותם כמובן. אני צריכה גם את כל החמישים קערות הגשה ואת כל הקעריות ואת הכל. השארתי את המטבח במצב של אחרי סופת טורנדו, סגרתי את הדלת (אם יבוא מישהו שלא יבהל) והדלקתי טלוויזיה.

"מה? כבר גמרת עם המטבח?" העוללית ניצבה מולי לבושה באוברול מוזר שפעם פעם קניתי כדי להתחפש לאשת הרמון.

"אני נחה קצת"

"מה נחה? מתי תגמרי?"

"עוד מעט, אחרי הסרט"

"אז גם אני יכולה לנוח?"

"כמובן"

היא התיישבה לידי והשעינה את הראש על הכתף שלי. חיבקתי אותה, היא הייתה חמימה ונעימה כזאת ואני המשכתי לראות את הסרט והיא נרדמה. ככה עבר היום הראשון לניקיונות. ידעתי שזה יהיה ככה מניסיון של שנים קודמות. בלילה וויתרתי על שינה במיטה שלי. אי אפשר היה למצוא את המיטה מאחורי הבגדים. ישנתי בסלון. היה כייף.

למחרת המשכנו את העבודה הסיזיפית, בלי שזה יהיה רשום בשום מקום, החלטתי לצבוע. היה צבע במבצע וקניתי. הקיר הירוק הפך לבן וככה גם שאר הסלון. הסיום לא נראה באופק ועברה בי מחשבה שאפשר להשאיר את הבית ככה עד הפסח הבא או עד שתעבור העייפות. מה שיבוא קודם. בסופו של דבר, הבגדים חזרו לארון לפי סדר עדיפויות, מה שלא נכנס, נזרק. הפח השכונתי היה מלא עד אפס מקום. כל השכנים עשו את נקיונות הפסח וכל אחד מצא מה לזרוק, ליד הפח היו מקררים, מיקרו-גלים וכורסת סלון. אנחנו תרמנו לפח את הבגדים.

המטבח חזר לצורתו הקודמת. הארונות שם שוב מלאים בצלחות וקערות ומגשים, אולי אני אזרוק משהו בפסח הבא. הסלון צבוע בלבן. הרצפות שטופות, השירותים והמקלחת מבריקים, הבית מלא בריח אקונומיקה שאפילו ניחוח הלימון לא מחפה עליו. אני עייפה. העוללית עייפה. עוד מעט מגיע שישי-שבת וננוח. את הסדר אנחנו עושות בערד אצל אימא שלי.

0 תגובות

לתשומת ליבכם: כל תגובה צריכה לעבור אישור של מנהל אתר "יחסים". תגובות הכוללות לינקים לאתרים שונים או מספרי טלפון לא יתפרסמו באתר..

הוספת תגובה למאמר

האימייל לא יוצג באתר.

סיפורים ומדריכים שאולי יעניינו אותך

יעוץ בזוגיות?

יעוץ בזוגיות?

17 צפיות | 0 תגובות | 0 לייקים

הרבה פעמים אפשר למצוא דמיון בין עבודתי כפסיכולוג לבין מה שבלשים עושים: כשאני מאזין לסיפור, אני גם מקשיב למה שלא נאמר. כשאני משוחח עם "המתלונ/ת", עלי גם לקחת בחשבון כי…

יעוץ בזוגיות?
על החושים, האהבה והזוגיות

על החושים, האהבה והזוגיות

15 צפיות | 0 תגובות | 1 לייקים

הרבה פעמים פונים אלי בשאלה: "אני מרגיש/ה שזהו, די, אין לי יותר אהבה כלפיה/ממנו. הוא/היא בן אדם מצוין, אבל… למה זה "?קורה? האם להיפרד להלן כמה שורות על מרכיב אחד…

על החושים, האהבה והזוגיות
ליזיסטרטה

ליזיסטרטה

20 צפיות | 0 תגובות | 1 לייקים

אחרי לילה מדהים ביחד וארוך, ארוך מאד אם כי חשת שהשמש הפציע בטרם עת הוא לא מתקשר למחרת וגם לא יום אחרי... ולא שבוע ואת נשארת עם המחשבות ."?והשאלות, שמסתכמות…

ליזיסטרטה
הדרך אל האושר

הדרך אל האושר

17 צפיות | 0 תגובות | 1 לייקים

השבוע החלטתי להביא לכם את ה"דרך אל האושר" כמובן שה"דרך אל האושר רצופה במכשולים "לא קלים .היחסים בין בנים לבנים הם עניין לא פשוט, במיוחד לאלה שעדיין בארון ישנם כמה…

הדרך אל האושר
סיפור אישי לקהל הגייז

סיפור אישי לקהל הגייז

20 צפיות | 0 תגובות | 1 לייקים

.שבוע טוב לכל הגולשים קודם כל לפני שאני מתחיל קיבלתי ממכם הרבה תגובות על .המדור הנ"ל ואני שמח שזה נגע גם בכם עכשיו בואו נפתח שבוע חדש עם הרבה דברים…

סיפור אישי לקהל הגייז
להתאהב ולא להתאכזב

להתאהב ולא להתאכזב

15 צפיות | 0 תגובות | 1 לייקים

.כיום בכל אהבה יש גם אכזבה ?אבל, האם ניתן להתאהב ולא להתאכזב אולי זה קצת קשה למצוא בן זוג "מושלם" אבל, קל מאוד למצוא אהבה ...ואפילו אכזבה .היום אני אתן…

להתאהב ולא להתאכזב