325 צפיות | 0 תגובות
ליום האישה הבינלאומי שחל מידי שנה החלטתי לכתוב כמה מאמרים על נשים ועל השליטה הנשית בכלל ובפרט. המאמר הראשון יעסוק בנשים מהתנך ומההיסטוריה. השני יעסוק במדע ובטכנולוגיה מתקדמת והשלישי יעסוק בנשים בכלל.
האישה הראשונה שמוזכרת בתנ"ך הופיעה כאשר האדם השתעמם וכרגיל לא היה לו מה לעשות ולמי להציק. הוא היה מתוסכל ולא הבין בשביל מה בכלל אלוהים ברא אותו. אלוהים ריחם על האדם וגם קצת כעס עליו. הוא כעס עליו כי האדם לא ידע להעריך את החיים הטובים בגן העדן וחיפש אקשן. אז אלוהים חכה להזדמנות וכאשר האדם נרדם משעמום הוא של ממנו צלע וברא את האישה.
מאותו רגע שהופיעה חווה, האדם נפל לרגליה שדוד ומאז היא שולטת בו והוא סוגד לה. כאשר פגש אדם את חווה הוא קודם כל הסתנוור מהיופי הלוהט שהיא הקרינה. אלוהים למוד ניסיון מבריאת האדם שכלל את השיטה ואת חווה ברא יפה וחכמה. את כל תכונות האופי שנשארו במגרות אלוהים נתן לחווה. אלוהים ידע כי הוא לא יברא יותר יצורים אנושיים אחרים. זכר ונקבה ברא אותם וידע כי מלאכתו הושלמה.
הנחש שפיתה את חווה היה הנחש שנמצא בין הרגליים של אדם וחווה לא התנגדה לפיתוי המתוק ובשמחה נגסה בתפוח וגם נתנה לאדם ביס אחד או שניים. מכאן התחילה מלחמת המינים. אלוהים גרש אותם מגן העדן כשהוא זועם וכועס. על אדם הוא הטיל את המשימה לרצות את חווה כל החיים, לעבוד קשה כדי לספק לה את כל מבוקשה וכדי שהאדם יזכור כי היה זה הרעיון שלו לבקש בת זוג לחיים. על חווה הטיל אלוהים את המשימה להמשיך את החיים וללדת בנים בעצב. מאז חווה יולדת בעצב בנים ובשמחה רבה בנות.
מאז הגרוש מגן העדן, זרמו המון מים בנהרות הפרת והחידקל. אברהם כרת ברית עם אלוהים, אבל היו אלה שתי הנשים בחייו אשר מהן יצא גוי גדול. שרה התחילה את עם ישראל כשילדה את יצחק ומהגר יצא הגוי העצום של בני ישמעאל. מאז יש לנו שלושה אבות, אבל ארבע אימהות. יעקוב עבד את רחל שבע שנים וזכה בלאה, אבל הוא לא וויתר ועבד עוד שבע שנים כדי לזכות ברחל. לאה ושפחתה זילפה ובילהה שפחת רחל העקרה הולידו את שנים עשר השבטים שמהם יצאו בני ישראל עם כל המאפיינים הטובים והרעים.
אלוהים רחם על רחל כי הייתה עקרה וחנן אותה בבן שהיא קראה לו יוסף ויוסף ירד מצריימה ובמצריים העתיקה יוסף פתר לפרעה את החלומות, אבל הייתה זו מרים אשר משתה את משה מהמים ובזכותה קם לנו מנהיג אשר הוציא את בני ישראל ממצריים ונתן להם את לוחות הברית והביא אותם לארץ הקודש. היו אלה הגברים אשר קיטרו על סיר הבשר שהשאירו במצריים, הנשים עשו הכל כדי להקל על המעבר ועל ההליכה במדבר.
הגברים ניהלו את המלחמות, אבל היו אלה הנשים אשר הביאו לניצחון. רחב, למרות היותה אישה בעלת מוסר נמוך, אשר חייתה בתוך עם עובד אלילים, למדה להכיר את רצון אלוהים ואף סיכנה את חייה בגלל אמונתה. רחב הוכיחה כי שמועת הניסים שעשה אלוהים לעם ישראל אומנם הגיעה לכל העמים, וכולם יכלו לחזור בתשובה לו רצו בכך.
שתי נשים האצילו מעוצמן על ברק בן אבינועם בקרב נגד סיסרא. דבורה הנביאה הובילה את הקרב ויעל נתנה לסיסרא חלב למרות שביקש מים ואנחנו לא יודעים איזה חלב בדיוק היא נתנה, אבל האיש נרדם לנצח כאשר היא תקעה יתד במוחו. דלילה הפילה את שמשון שמשון הגיבור כשניקזה את כוחו בתספורת כסח ולא היו לה שום רגשות חרטה.
בת שבע רחצה על הגג ופיתתה את דויד. אבישג הורידה את שבעת הצעיפים וחיממה את חיקו של המלך דויד. היו נשים ערמומיות כמו איזבל המרשעת שחמדה את כרם נבות ולקחה אותו בלי נקיפות מצפון ובלי להתייחס לכך שפשעה גם כשהנביא הוכיח את בעלה אחאב "הרצחת וגם ירשת?" היא בכלל לא הבינה מה הפשע, בסה"כ היא כופפה קצת את החוקים ועיוותה קצת את התביעה כי בעלה חשק בכרם והיא דאגה בדרכה היא לתת לו את מבוקשו.
מלכת שבא חדה לשלמה החכם באדם חידות ורות הלכה אחר חמותה נעמי וממנה יצא המלך דויד ואסתר הושיעה את עמה והן כולן מוזכרות בהערצה בספר דברי הימים וספר שלם נכתב על כולן הוא ספר שיר השירים, הן היו מלכות והן היו שפחות, הן היו ערמומיות והן היו חכמות מאוד. חלקן הובילו לקרב וניצחון מוחץ, אבל כולן עשו הסטוריה והשפיעו על מהלך העניינים וכותבי ספר הספרים סיפרו עליהן בהערצה.
בתנ”ך מוזכרות בהערצה המון נשים. התנ"ך מעריץ אותן וסוגד להן ובכלל לא מערער על כוחן וסוגד לשליטתן. שיר השירים מהלל ומשבח ומעריץ את הנשים ושר את גדולתן. ואין כמו לסיים בפרק האחרון של ספר משלי "אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה, בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר" (משלי פרק לא פס' יא) ומשם ועד סוף הפרק לפי אותיות הא"ב שיר הלל לאישה הנערצת ומסיים ב"תנו לה מפרי ידיה ויהללו בשערים מעשיה" (משלי פרק לא פס' לא)
האישה התחילה את האנושות אחרי המפץ השני הנשים שלטו בעולם מאז ימי בריאת העולם ועדיין ישלטו כאשר העולם יתקרב לקיצו במפץ השלישי והנשים יבראו את העולם מחדש.
נכתב ע"י אתר "יחסים"
