המיתוס על הפולניה

נכתב במדור פינות אישיות

11 צפיות | 0 תגובות

לישבור את המיטוס של הבדיחה הפולנית.

אני לא פסיכולוגית חברתית וגם לא פולניה במאה אחוז, אבל הבדיחות על הפולניות מקוממות בי באיזשהו מקום את חוש הצדק החברתי. אם להתייחס לנושא הבדיחות, אז עד כמה שאני הספקתי להבין עד עכשיו, הבדיחות מתייחסות תמיד לחסרי הישע. ככה למשל הבדיחות על גולני שהמציאו אותם בימי רפול ומספרים אותן עד היום, למרות שהיום הן ממש לא אקטואליות.

ה"פולניות" היא תרבות משנה שקיימת בכל התרבויות. כל מי שעוקב אחרי הסידרה "כולם אוהבים את ריימונד" יכול לקרוא לאימא של ריימונד "אימא פולניה" ההתנהגות שלה, החוסר שביעות רצון שלה מכלתה (אשתו של ריימונד) הדאגה המופרזת שלה לילדים ולנכדים וכמובן ההצעה הנצחית שלה לכל מי שנכנס אליה הביתה לרגע "בוא שב לאכול" זו הפולניות בהא הידיעה והיא בכלל איטלקיה. ("כולם אוהבים את ריימונד", כל ערב בערוץ 3 של הכבלים והלווין בשעה 20:55 מומלץ מאוד)

אז, הפולניה לא מצהירה "אני אשב כאן בחושך" ברגע שנשרפת הנורה. בדרך כלל היא מבקשת שיחליפו את הנורה, ההצהרה מגיעה אחרי המון בקשות שאף אחד לא התייחס אליהן. כי כאן במאמר הביאה הכותבת הנכבדה רק צד אחד של הפן הפולני, משום מה היא שכחה להתייחס גם לפן השני ולמען האיזון צריך וחייבים להתייחס לפן השני שהוא הבעל והאב הפולני שאיתו האם הפולניה נאלצת לחיות והוא לא סימפטי בכלל.

לי היה אבא פולני. פולני טהור שנולד וגדל בוורשה להורים פולניים. מבדיקות שערכתי עם השנים ומדובר בהרבה שנים, הסתבר לי כי לכל הגברים הפולניים יש מכנה משותף. האבא שלי היה אגואיסט צרוף, למרות שהוא הצהיר כל החיים שהוא אוהב את המשפחה, ההתנהגות שלו הוכיחה הוא אוהב את עצמו בעיקר. למשל, הוא לא סבל את הרעיון לצאת לנופש. היה לו פתגם שאותו הוא היה משמיע בכל פעם שהוא קיבל חופשה בבית מלון או בבית הבראה ממומנת ע"י מקום העבודה שלו "אשרי יושבי ביתך" הוא היה מצהיר את ההצהרה הזאת לאחר שבישר כי הוא בחופשה לשבועיים ומתכוון לבלות אותה בבית.

אימא שלי אף פעם לא התקוממה נגד ההצהרות שלו. היא הייתה מתרוצצת סביבו ומשרתת אותו במשך כל הזמן שהוא נמצא בבית. הוא קיבל את השרותים של אימא שלי כדבר מובן מאליו ולרגע לא חשב לגמול לה בפינוקים ולהזמין אותה לארוחות ערב בחוץ או לטיולים מחוץ לבית או לאיזה סופשבוע בבית מלון. ההצהרה שלו שהוא אוהב אותה הייתה הפינוק הכי מפנק שהוא הציע לה.

הפולני המצוי הוא בטלן. הוא לא אוהב להשקיע מאמץ ואנרגיה בשום דבר שדורש זאת. בשביל פולני "עבודה" זו מלה גסה. הפולנים באים לעבודה, אבל לא טורחים לעבוד. אבא שלי עבד במוסד ציבורי במשך חצי שנה ראשונה עד שהוא קיבל קביעות, ברגע שהוא קיבל קביעות וידע כי לא יכולים לפטר אותו, הוא הפסיק לעבוד. אף פעם לא הבנתי איך הוא יכול להגיע למשרד שלו באותו מקום ולא לעשות כלום. כאשר הוא נדרש לעשות משהו הוא תבע ובהמשך גם קבל עובד נוסף באותו תפקיד שלו שיעשה את העבודה שלו.

הפולני המצוי הוא עצלן. לא סתם מצהירה הפולניה "בז' נצבע את התקרה בבז'" הפולני לא משקיע שום מאמץ ביחסי מין. מרוב שהוא אגואיסט והוא אוהב את עצמו הוא לא יחלק את עצמו לאחרת, גם אם היא אשתו. והקטע הזה של הפולניה שעוצמת עיניים כדי "לא לראות אותו נהנה בחינם" שייך בכלל לתרבות המשנה של הסקוטים שהם כידוע קמצנים. אני לא אוציא כאן לאור את יחסי המין של ההורים שלי, אני רק אסתפק בהצהרה כי הם עשו את זה שלוש פעמים כל החיים שלהם ונולדו להם מזה שלושה ילדים.

הפולני המצוי הוא לא נאמן. אבא שלי הכיר במובן התנ"כי הרבה נשים. היום כאשר הוא איננו אימא שלי מגלה לי לאט לאט את כל סיפורי הבגידה שלו שאותם הוא כמובן סיפר לה בקטע של וידוי כדי "לטהר" את עצמו ושלא יצטרך לשמור בלב סודות שיעיקו עליו ולדעתי כדי להתרברב בפניה עד כמה הוא מבוקש ורצוי. עד היום אני פוגשת "נשים" שלו מהעבר והן מספרות לי כמה נהדר היה אבא שלי וגם מספרות את הגעגועים אליו.

הפולני המצוי הוא מקסים. כאשר מכירים אותו לראשונה מתפעמים ממנו. גם זה חלק מהתרבות שלו. הוא אדיב ומנומס ויודע להפיל נשים ברשתו ולא משנה אם הוא יפה או מכוער או גמד או ענק. נשים אוהבות אותו ברגע שמכירות אותו, רק בהמשך הן מגלות את התכונות האחרות שלו. להורים שלי היה חבר פולני (כל החברים שלהם היו פולנים) שהיה מכוער. ממש מכוער. הוא היה קירח, השיניים שלו נשרו לו תמיד כשהוא דיבר והוא היה צריך לתפוס אותם עם השפה התחתונה ולהחזיר אותם למקום, הוא ירק תוך כדי דיבור והמקצוע שלו היה סנדלר. האיש המכוער הזה הסתובב עם הנשים הכי יפות שראיתי. אחרי שאשתו נפטרה, הוא חי עם אישה בלונדינית מהממת שהיו לה עיניים ירוקות ענקיות והיא אהבה אותו עד כלות וגם בה הוא בגד עם נשים אחרות. כשהוא נפטר לפני שנתיים בגיל שמונים המון נשים יפות בכו על קברו. אני אף פעם לא הבנתי את זה.

הפולני המצוי הוא שומר טינה. אם הפולני נפגע ממישהו הוא מפסיק לדבר איתו. הוא אף פעם לא סולח ולא שוכח ואחת הדרכים להמחיש את זה זו ההתעלמות. בגלל זה יש המון פולנים שלא מדברים עם פולנים אחרים. זו הייתה גם התכונה החביבה על אבא שלי. כל פעם שהוא נפגע ממני הוא הפסיק לדבר איתי למשך חודשים. בשנים האחרונות לחייו הוא לא דיבר איתי במשך שש שנים והלך לעולמו בלי להיפרד ממני. אז בדקתי את הנושא והסתבר לי כי הוא לא דיבר גם עם הדודה שלי בלומה במשך שלושים שנה וגם לא עם הדוד שלי נח ובהמשך הסתבר לי כי הילדים של דודה בלומה, יוכבד ועמי לא מדברים אחד עם השני כבר שנים בגלל איזה משהו שאחד מהם פגע בשני. אחי (גם הוא מאותו מוצא פולני כמוני) לא מדבר איתי כבר שש עשרה שנה כי נפגע ממשהו וכמעט כל המכרים, חברים, משפחה לא מדברים אחד עם השני. נדיר למצוא במשפחה פולנית שכולם מדברים עם כולם. הטינה של הפולנים יכולה להחזיק מעמד עד הקבר.

ממה זה נובע?

לדעתי מהאגואיזם של הפולני המצוי. הוא בטוח כל-כך כי הוא מקסים ונהדר עד כי לדעתו התעלמות ומניעת עצמו מחברים או משפחה זה עונש הולם לחלוטין. אצל הפולנים אין דיונים או התדיינות. הפולני המצוי אוהב לריב. כל מה שקוראים לו דיון אצל תרבויות אחרות, בתרבות המשנה של הפולני המצוי הופך לריב וסיבה להתעלמות מהאדם שפתח את הדיון. אבא שלי אף פעם לא דן איתנו בשום דבר. הוא תמיד היה מדבר סולו. אם הייתי עונה לו כי חשבתי כי ככה מדברים שני אנשים הוא היה נפגע וההמשך ידוע.

פולני מצוי אף פעם לא יקבל רעיונות של אחרים. הוא תמיד יודע הכי טוב ודעתו תמיד היא קובעת. אסור לחלוק על דעתו גם אם הוא טועה מאוד ואסור להביא בפניו הצעות או רעיונות שהוא לא חשב עליהם, הוא יפגע. הוא תמיד נחרץ בדעותיו ולא מוכן לשמוע דעות אחרות ובטח לא לשנות גישה בגלל שמישהו אחר הציע. אם הוא החליט משהו זה חייב להיות ככה. אבא שלי תמיד היה מחליט למכור את הדירה (שהוא גר בה באותו זמן) כאשר המחירים היו בשפל ולקנות את הדירה הבאה כשהמחירים היו גבוהים. לא משנה כמה שניסיתי להסביר לו כי הוא טועה ולא משנה כמה שניסיתי לשכנע אותו לחכות ולא למכור, הוא תמיד היה אומר "ככה החלטתי וזה מה שיהיה, את אל תתערבי" והוא הפסיד המון כסף בצורה כזאת, אבל נשאר מקובע בדעתו ולא שינה אותה. הוא אפילו לא היה מוכן בדיעבד להודות כי צדקתי.

בעניין הילדים. אימא פולניה כמו כל אימא מתרבות אחרת היא קודם כל אישה. הנשים פועלות על פי רגש. זה לא המחסור בימי המלחמות שהביא אותן לכך שהן יאכילו את הילדים בשפע ובארוחות דשנות. זה החוש הנשי מאז האדם הקדמון שקבע כי האישה שמביאה חיים לעולם, צריכה גם להזין אותם למען יחיו. זה שהאישה הפולניה מאכילה את כולם ולא אוכלת בעצמה, זה משום שכל הזמן היא צריכה להגיש ואף אחד מבני המשפחה לא מוכן להחליף אותה. היא אוכלת בסוף, אבל אחרי שכולם סיימו את הארוחה ובחוסר התחשבות קמו ועזבו את השולחן.

האם הפולניה דואגת לילדיה כמו שכל אימא דואגת לילדיה ולא מצפה מהם להכרת תודה. את הכרת התודה, הילדים צריכים להביע בלי שיבקשו מהם ואת זה הם עושים ובשפע בחינוך נכון. מצד שני, אני כאימא, סבורה כי הילדים לא חייבים לי כלום. הם לא בקשו להיוולד. ילדתי אותם כי הרגשתי צורך לממש את האימהות. כשנולדו, הייתי חייבת לטפל בהם. גם כשקניתי מכונית, הייתי חייבת לטפל בה, גם כשמאמצים חיית מחמד חייבים לטפל בה, אז כמו שלא מצפים להכרת תודה ממכונית או מחיית מחמד, למה לצפות להכרת תודה מהילדים?

כל פעם שהעוללית שלי אומרת לי תודה על כל מיני מחוות שאני עושה למענה, אני עונה, "התודה שלך תהיה אם תסדרי את החדר ותכיני את השיעורים" במילים האלה טמונה המון משמעות. כדי לעבור בחדר שלה, צריך סכין ג'ונגל ועדיין אפשר לשבור שם רגל. אז ממש לא איכפת לי שהחדר שלה לא ממש מסודר כי מהתחלה כשהיא קיבלה אותו הודעתי לה כי הוא שלה והיא אחראית עליו. ככה גם נחסכת לי עבודה על חדר אחד בבית. אז לפעמים הוא מבולגן ולפעמים הוא מסודר ולפעמים הוא מסודר מאוד. אני לא מתערבת. ובעניין "תכיני שיעורים", זה בא כדי להמחיש לה שאני מצפה ממנה ללמוד ולרכוש ידע. ידע זה כוח ואני כמו כל אימא ולא משנה מאיזו תרבות רוצה שהעוללית תצליח בחיים. שלא תהיה תלויה באף אחד גם לא בבעלה בעתיד. ההצלחה שלה, זו התודה שלי.

בעניין הכלה שהאם הפולניה מתעבת, אז זו לא רק האם הפולניה. זו כל אם מכל עדה ותרבות ותרבות משנה. חמותי הייתה עירקית ותעבה אותי מהרגע שהכירה אותי ועד עצם היום הזה. גם אימא של ריימונד שהיא איטלקיה מתעבת את כלתה וכל פעם מגיעה אליה הביתה כדי להביע את דעתה על מצב הבית ועל מצב הילדים ומביאה אוכל כדי שהילדים יאכלו משהו מזין. אני אישית לא מכירה אף תרבות שבה האימא של הבעל אוהבת את כלתה.

אז לסיכום, כדי להיות הוגנים צריך להביא גם את החיים מסביב לפולניה וכאשר מבינים את המסביב, מבינים כי הפולניה כמו שהיא זה בגללל הנסיבות שגרמו לה להיות כזאת. זה בעל הפולני שמתעלם מהצרכים שלה, זה הילדים (בדרך כלל בנים) שמחקים את ההתנהגות של האבא וזה לא רק אצל הפולניות. נסיבות החיים מאלצות את האישה (לא רק פולניה) להיות תחמנית, מניפולטיבית ולפעמים חסרת אונים כדי לזכות בצומי. במיוחד אם היא חיה עם גבר פולני או אשכנזי כלשהו.

בגלל שחייתי בין פולנים במשך כל שנות ילדותי והכרתי את החברים של ההורים שלי ואת המכרים (אצל הפולנים יש שני סוגים של קשר עם האלה שהם לא משפחה, חברים ומכרים. חברים זה האלה שאצלם מתארחים ואותם מארחים. מכרים זה האלה שמנענעים להם בראש למעלה ולמטה או אפילו אומרים "שלום" שלם ברחוב) כבר אז הגעתי למסקנה כי הפולנים זה לא משהו שהייתי רוצה לחיות איתו. למרות שההורים שלי מאוד מאוד רצו שאני אתחתן עם פולני, לא הייתי מוכנה לשמוע על זה. והם ניסו לשדך לי ולא הצליח להם.

ברוחי, בליבי ובנשמתי אני שייכת לעדות המזרח. כל החברים שלי עד היום היו מהאלה שהפולנים קוראים להם "שוורצע חייע" מהאלה שהם לא מוכנים להכיר בהם. בני עדות המזרח הם האנטי תזה לכל הפולנים והאשכנזים בכלל, אבל זה שייך לסיפור אחר לגמרי.

0 תגובות

לתשומת ליבכם: כל תגובה צריכה לעבור אישור של מנהל אתר "יחסים". תגובות הכוללות לינקים לאתרים שונים או מספרי טלפון לא יתפרסמו באתר..

הוספת תגובה למאמר

האימייל לא יוצג באתר.

סיפורים ומדריכים שאולי יעניינו אותך

יעוץ בזוגיות?

יעוץ בזוגיות?

18 צפיות | 0 תגובות | 0 לייקים

הרבה פעמים אפשר למצוא דמיון בין עבודתי כפסיכולוג לבין מה שבלשים עושים: כשאני מאזין לסיפור, אני גם מקשיב למה שלא נאמר. כשאני משוחח עם "המתלונ/ת", עלי גם לקחת בחשבון כי…

יעוץ בזוגיות?
על החושים, האהבה והזוגיות

על החושים, האהבה והזוגיות

15 צפיות | 0 תגובות | 1 לייקים

הרבה פעמים פונים אלי בשאלה: "אני מרגיש/ה שזהו, די, אין לי יותר אהבה כלפיה/ממנו. הוא/היא בן אדם מצוין, אבל… למה זה "?קורה? האם להיפרד להלן כמה שורות על מרכיב אחד…

על החושים, האהבה והזוגיות
ליזיסטרטה

ליזיסטרטה

20 צפיות | 0 תגובות | 1 לייקים

אחרי לילה מדהים ביחד וארוך, ארוך מאד אם כי חשת שהשמש הפציע בטרם עת הוא לא מתקשר למחרת וגם לא יום אחרי... ולא שבוע ואת נשארת עם המחשבות ."?והשאלות, שמסתכמות…

ליזיסטרטה
הדרך אל האושר

הדרך אל האושר

19 צפיות | 0 תגובות | 1 לייקים

השבוע החלטתי להביא לכם את ה"דרך אל האושר" כמובן שה"דרך אל האושר רצופה במכשולים "לא קלים .היחסים בין בנים לבנים הם עניין לא פשוט, במיוחד לאלה שעדיין בארון ישנם כמה…

הדרך אל האושר
סיפור אישי לקהל הגייז

סיפור אישי לקהל הגייז

21 צפיות | 0 תגובות | 1 לייקים

.שבוע טוב לכל הגולשים קודם כל לפני שאני מתחיל קיבלתי ממכם הרבה תגובות על .המדור הנ"ל ואני שמח שזה נגע גם בכם עכשיו בואו נפתח שבוע חדש עם הרבה דברים…

סיפור אישי לקהל הגייז
להתאהב ולא להתאכזב

להתאהב ולא להתאכזב

17 צפיות | 0 תגובות | 1 לייקים

.כיום בכל אהבה יש גם אכזבה ?אבל, האם ניתן להתאהב ולא להתאכזב אולי זה קצת קשה למצוא בן זוג "מושלם" אבל, קל מאוד למצוא אהבה ...ואפילו אכזבה .היום אני אתן…

להתאהב ולא להתאכזב