מתוסכל ובבעיה

טוב אז ערב טוב .
אז ככה אני בן 19 . ולא מזמן התחלתי משהו שכולל לימודים וגם עבודה.... (הרוב זה עבודה).... (משהו לפני הגיוס)...
ויש שם בחורה שמאז שפגשתי אותה אני לא מפסיק לחשוב עליה.... אנחנו כל כך מתחברים , אנחנו מדברים , כשאנחנו מדברים אנחנו תמיד מחייכים זה לזה ומסתכלים ממש קרוב אחד לשני בעיניים , היא כל כך מטריפה אותי ועושה לי טוב כשהיא נמצאת לידי שבאותו זמן אני פשוט אני פשוט מרגיש בפסגה,אבל כשהיא לא הגיעה פשוט התחרפנתי לא יכולתי לעבוד, היה לי לגמרי חרא ורציתי לעזוב ולצאת ,התגעגתי אליה בטירוף כי תכלס בלעדיה פשוט לא שווה להשאר שם כי זה נורא חרא שם.... מקרים כאלו היו לי הרבה פעמים ,דבר שגרם לי להרבה לחץ ולנשירת שיער מרוב הלחץ והמחשבות (כמה בחורה אחת יכולה להשפיע עליך)....
יש לנו כבר את המספרים של האחד והשני, כשאנחנו עובדים אני רואה את זה בבירור שאנחנו מתחילים אחד עם השני ,אנחנו כל הרבה רומזים אחד לשני מינית, בהספקת הסיגריות אנחנו מתיישבים אחד לשני ופשוט מדברים מסתכלים אחד לשני ונשיחה כל כך זורמת , ... גם כבר הרבה התחילו לשאול אם אנחנו זוג, מה שיצר קצת סיטואציה מביכה , מה שגם מוזר שהיא לא הייתה אומרת שום דבר, היינו יוצאים נבוכים קצת חחחח, ....

הרבה פעמים היא מבקשת עזרה למרות שהיא לא צריכה ,ומה אני יכול להגיד אני תמיד בה לעזור לה בניגוד לאחרים שאני לא עוזר להם, את האמת גם לא אכפת לי לעזור לה כבר כי זה עוד כמה דקות איתה.

אבל הבעיה בעצם היא שפשוט שיש לה חבר!!!

אמנם היא לא מתנהגת לידי כאילו יש לה חבר אבל יש לה חבר!!! ראיתי אותה כבר בשבוע הראשון יוצאת מהפונטו של חבר שלה, בוא נגיד שלפי מה שראיתי הוא נראה כמו איזה בחור שלא נותן חופש לחברה שלו, לא רק נראה אלא גם ראיתי את זה... משום מה אני לא חושב על זה שיש לה חבר וגם אין לי שום פחד את האמת...מה שכן מפחיד זה המחשבה שהוא יכה אותה במידה ויגלה את זה , איך אני אגיד את זה הוא לא בדיוק ידידותי כמו שראיתי אותו... את האמת בהתחלה לא היה לי אכפת לי שיש לה חברה כי אז לא הכרתי אבל לא יכולתי להפסיק להתסכל , היא לא כזאת דוגמנית אבל משהו בה פשוט משך אותי... , אבל עכשיו זה כל כך מציק, מילא אם היא לא הייתה מדברת איתי אבל היא כל כך הרבה פעמים פונה אלי ומחייכת ומפלרטטת , אני באמת לא יודע אם הזוגיות ביניהם אמיתית, אבל מה שאני יכול להגיד שאני כל כך סובל ואני כבר כל כך מותש, אני כבר לא מצליח לישון בלילה, אולי פשוט עדיף לעבור הלאה וזהו? לעזוב את המקום ולמצוא עבודה קבועה לפני הגיוס? המסגרת הזאת היא פשוט קשה ומסריחה ואת האמת שהלכתי על זה רק כדי לא לשבת כל היום בבית, האנשים שם סבבה לגמרי אבל אין שם אנשים בגילי רובם שם כבר אחרי הצבא והיא היחידה שבאמת בגילי , ולמרות שהיא האחת שם שבגילי אני מרגיש כאילו היא כמו 10 אנשים שאפשר לדבר איתם....

לרגע אחד כל כך טוב לי.... וזמן קצר אחר כך כל כך רע לי....

באמת אין לי מושג מה לעשות.... אולי להגיד תכלס את מה שאני חושב? , להגיד לה במידה והיא תיפרד מחבר שלה יש לה משהו זמין חחחחח....

עכשיו אני גם אוטו מתגייס ליחידה קרבית מה שבכלל מסתכל חחחח...

טוב אני חפרתי יותר מדי , מצטער על החפירה פשוט היתי חייב לפרוק קצת את המטען הכבד הזה מהגב!!! (אולי בהמשך אני גם אפרוק את התסכול הדרכים אחרות חחחח)...